מיקדשך

מקדשך

אֶל מִקְדַשֶׁךְ בָּאתִי

בְּנֶפֶשׁ הוֹמִיָּה,

בִּשְׁמֵךְ קָרָאתִי,

כַּלָּה יְפֵיפִיָּה.

בְּיַדַּי לִטַּפְתִּי

קִמּוּרֵי גּוּפֵךְ.

עֲלוּמַיִךְ אָסַפְתִּי

כִּפְרָחִים בְּזֵר.

הִנַּחְתִּי גּוּפִי

בְּחֹם הָאֲדָמָה,

נִשְׁמָתִי לְתוֹכִי

רֵיחַ לְבוֹנָה,

הֶחְבֵּאתִי רֹאשִׁי

בֵּין שִׁירָיִךְ,

הִטְבַּעְתִּי לִבִּי

בְּתוֹךְ מְעָרוֹתַּיִךְ,

פִּזַּרְתִּי פֵּרוֹתַּי

מִתּוֹךְ הָרֶשֶׁת,

צָבַעְתִּי שְׂדוֹתַי

בְּצִבְעֵי הַקֶּשֶׁת,

עַד צֵאת נִשְׁמָתִי,

וְאָז – אֶתְכַּנֵּס בְּתוֹכִי

וְלֹא אֶשְׁמַע –

תִּקְתּוּק שָׁעוֹן

וְלֹא אֵדַע –

שֶׁפָּתַחְתָּ חָלוֹן.

נִשְׁמָתִי אֵלַיִךְ יוֹצֵאת,

בִּשְׁמֵךְ הִיא קוֹרֵאת,

קוֹרַעַת נַפְשִׁי כֹּחָנִית –

מַתַּי אָבוֹא אֵלַיִךְ בַּשֵּׁנִית ?!

רחלי

1994

מתוך ספר שיריי הראשון.