שמישהו יקח ממני את החלום הזה

יושב ער

בזמן שהעיניים נעות מצד לצד

מבקשות מנוחה

מבקשות לא לראות

אולי שנים חולפות

המילים מטשטשות את הזמן

החלומות האלה, שאף פעם לא נגמרים

שאני אף פעם לא מצליח לצאת מהם

שמישהו ייקח את החלומות ממני

מלחמה, חיילים נטושים, חדר ניתוח מפורק

אהבה שהופכת לבדידות

ואצבע קלה על ההדק

אני קם ונעמד במרפסת מול הגינה

ילדים משחקים בחול

בונים עולם חלופי

עד שיבוא הגל הראשון ויהדוף אותם

בגל השני, הכל יישטף

אני רציתי

שהאדמה תפתח את פיה

ושרובים יכוונו את הקנים אל השמיים

ואני אעמוד בצד

חלמתי על זה

חלומות שלמים, כמו סרטים שרצים בעיניי שוב ושוב

אני לא יכול להפסיק לראות איך זה נגמר

שמישהו ייקח ממני את החלום הזה

חוזר לשכב במיטה

החדר נראה קטן יותר

ואז אני שוב פוגש את עצמי

בין קירות לבנים לשתיקות כבדות

אני יודע, החלום הזה לא יתגשם

השנים חולפות

הימים נעים כמו מסילות ברזל

שלעולם לא נפגשות

ואני עומד באמצע

מחכה שהלילה יבוא, יאסוף אותי, ויניח אותי במקום אחר

החלום הזה, שאני עובד עליו כל החיים

הנה הוא עכשיו מתנפץ

ואני נשאר ער

מביט על החלון, בחוץ העולם שואג

אלוהים, זה מבלבל

אם זו המציאות, מה יש לי איתה

אם זה החלום, וזה מה שהוא נותן

שמישהו ייקח אותו ממני כעת