נוֹפָר עַל מַעְיָן נְעוּרִים קָסוּם

חָפַצְתִּי לִכְתֹּב לָךְ שִׁיר

וּמַה אוּכַל לִרְשֹׁם?

הֵן בְּעֵינַי אַתְּ כְּחִידַת

נוֹפָר עַל מַעְיָן נְעוּרִים קָסוּם.

וְאֶלְמַד אוֹתָךְ לְאַט,

כְּפוֹסֵעַ בֵּין הַטִּפּוֹת,

אֶל אוֹצָר אֹשֶׁר גָּנוּז -

וְעוֹד הַדְּרָכִים אֲרֻכּוֹת.

וְאַתְּ פֶּרַח צָעִיר רַעֲנָן,

אַתְּ לִי הַחִידָה

שֶׁל יֹפִי מֻפְלָא עַל פְּנֵי מַיִם

וְנִסְתְּרָה מֵעֵינַי הַתְּשׁוּבָה.

הֵן בָּגַרְתִּי וְאַף יוֹתֵר,

וּבִשְׁנוֹתַי אָהַבְתִּי הַרְבֵּה,

אַךְ אוֹתָךְ מֵעַל וּמֵעֵבֶר,

וְדָבָר אַחֵר לֹא אֶרְצֶה.

וְסוֹדֵךְ - מַה אַתְּ בִּי מוֹצֵאת -

תַּשְׁבֵּץ שְׁאֵלוֹת לֹא פָּתוּר,

הֵן כְּשֶׁאַתְּ לוֹחֶשֶׁת "אוֹהֶבֶת",

אֶמַס כִּפְלָדָה בַּכּוּר.

כִּי בְּקִסְמֵךְ אֲנִי אָסִיר,

וְאַתְּ לִי הַחִידָה,

וּפִתָּרוֹן רַק לָךְ שָׁמוּר -

אַתְּ לִי אֲהוּבָה יְחִידָה.