התבוננות עצמית

מסתכלת בעיניי הן לא משקרות

רכותן עוטפת, מציירת אותן קרות

קו ממעל להסתיר חלומות

קו מתחת לטשטש תהיות

עת הכרתיך בניתי לי חיים

לקחתי צידה אהבה ושק חיוכים

יום רדף יום

חיים בשלום

אהבה משתנה נגוז חלום

מידי פעם ידי שולחת לשק חיוכיי

ממלאה ליבי ויוצאת לקטוף עלומיי

יום רדף יום

אני שונה לומדת להלום

לעיתים מדחיקה לומדת להסתיר

עדיין אישי לצידי אך עצמי אי אפשר להכיר

שק חיוכיי מידי יום מתרוקן

מחכה הוא שאת חיי אתחיל לתקן

ושוב סומק על לחיי

להסתיר עבר עלומיי

אודם אש על שפתיי לטשטש חיוכים אבודים

השק התרוקן נשארו שאריות של בדים

יוצאת לחפש חיוכים בדרכים

גם בחוץ אנשים מדוכדכים

חוזרת לבית נחושה להחזיר חיוכיי

הם כאן! כל עוד משהו בי חי

מסתכלת בעיניי הן לא משקרות

רכותן מבליטה, מציירת  תקוות