קוֹרֶה אַחַת לִרְבָבָה

קוֹרֶה אַחַת לִרְבָבָה -

נֶפֶשׁ פּוֹגֶשֶׁת אֶת תְּאוֹמָתָהּ.

הוֹ, וְאֵיךְ הַנֶּפֶשׁ הַחֲצוּיָה

נִהְיֵית פִּתְאוֹם שְׁלֵמָה.

וַאֲנִי הָעֵדוּת לְכָךְ,

הֵן לִי זֶה קָרָה.

וְהַנֶּפֶשׁ מִתְעַלָּה עַל גְּדוֹתֶיהָ,

וְהַגָּרוֹן מִתְחַנֵּק,

וּצְמַרְמוֹרוֹת מִצְּטיְּרוֹת לְשִׁירִים,

וְצִיּוּרִים מִתְשּׁוֹרְרִים,

וּבְלֵילוֹת נְטוּלֵי שֵׁינָה

חֲלוֹמוֹת נֶאֱרָגִים,

וּבְקָרִים נִמְלָאִים מַחְשָׁבוֹת,

וּבְכֹל רֶגַע וּבְכֹל מַעֲשֶׂה

עֶרְגוֹת נִרְקָמוֹת,

וְגַם אַתְּ אָמַרְתְּ שֶׁכָּךְ נִכְתַּב מִלְּמַעְלָה

כִּי גַּם אֱלֹהִים מְבַקֵּשׁ שְׁלֵמוּת.

וְקוֹרֶה אַחַת לִרְבָבָה

שֶׁהַשָּׂטָן נִמְלָא קִנְּאָה,

וְזוֹרֶה חַשְׁדָנוּת מְטֻמְטֶמֶת שֶׁל נִדְמָה לָךְ,

וּמְשַׂחֵק לָצוֹן גְּרוּעָה,

וְאָז בְּפִלְדַת מְאַחֶלֶת

הַנֶּפֶשׁ הַשְּׁלֵמָה חֲצוּיָה,

וְטִמְטוּם שֶׁל עֶלְבּוֹן צוֹרֵב,

וְכֹל הַגּוּף דּוֹאֵב,

וְרַק זִכְרוֹן הַשָּׁלֵם

אֵינוֹ מֵנִיחַ לַלֵּב,

וְגַם אִם נִמְחַק הַכָּתוּב

הַנְּיָר עֲדַיִן זוֹכֵר.

וְהָרוּחַ רוֹצָה לַגַּשְׁמִי -

הֵן זוֹ הִיא דֶּרֶךְ הַטֶּבַע,

רַק כָּךְ נוֹלָדִים פֵּרוֹת -

זֶה מַה שֶׁאֱלֹהִים קוֹבֵעַ,

וְאִם מְקוֹמִי דֶּרֶךְ טֶבַע לִהְיוֹת

בַּמָּקוֹם בּוֹ רַגְלַיִךְ מִתְחַבְּרוֹת,

לֹא אֶתְכַּחֵשׁ, לֹא אֶתְחַפֵּשׂ לְשַׁקְרָן,

וְעֵדִים לִי כֹּל יוֹשְׁבֵי חֶלֶד -

אִם לֶשֶׁם כָּךְ נִדְרַשׁ זִיּוּן,

אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתַּעֲשִׂי לִי יֶלֶד.