בן חדש

מנסה לא להתפרק

כשהידיים לא מסוגלות לאחוז חזק

בשום דבר שיחזיק אותי

אני מכיר את המסלול

פעם רצתי עליו, בדרך להמראה

ואז פתאום הגוף נשמט ממני

אולי היתה שם נשמה אחרת

אולי היו שם פנים, שלא הייתי צריך להסתיר

אני מכיר את התחושה

מבין את הידיעה

זו שלעולם חוזרת על עצמה

הנה אני שוב, מנסה להיאחז

בשאריות של מילים

תקוות קלושות, רמזים בדויים

אימא, את צריכה למצוא בן אחר

בן שישמח, שמחה אמיתית

בן שידע להכיר את הצד השני של החיים

כן, יש תמונות על הקיר

ציורים של נופים, מרחקים שנחצו

חלומות שנרקמו בלילות בלי שינה

אבל עכשיו, המציאות מתפרצת מדלת הכניסה

היישר אל הגוף, אל תוך הנשמה

היא מדליקה את האש, הבערה גדולה

אי אפשר לכבות אותה במילים או בשתיקות

אימא, את צריכה למצוא לעצמך בן חדש

בן שלא יטעה בין הצדדים

בן שלא יתאבל על עצמו, בלוויה בדיונית

שנמשכת כל החיים

אני מביט על הגוף הזה

לאן הוא עוד יזרוק אותי?

שומע את הרעש חזק באוזניים

יכול לזהות את הקול של מי שמדבר אלי

אלה השדים שמבקשים ממני לבוא

מנסה לא להתפרק

בבדידות

כמו תלושה מתוך ספר

שכותב את עצמו לדעת

עכשיו כשכל הגבולות נפרצו
אני הייתי רוצה עוד פעם אחת

את ההתחלה הברורה, את הסוף הטוב

על השולחן, עומדים עכשיו

פסלים שאי אפשר לשנות

תביטי בי אימא

את צריכה בן אחר

בלי הוראות הפעלה, בלי משמעויות נסתרות

בן שלא יקרוס כשירצה לחיות