יצירות אחרונות
נִצְחִיוּת שִירַי (0 תגובות)
אביה /שירים -03/05/2024 11:31
שבועת גופי (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -03/05/2024 09:32
הנה היא הולכת (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -02/05/2024 21:56
להתעלל מעט (5 תגובות)
צביקה רז /שירים -02/05/2024 21:44
עצם הידיעה (2 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -02/05/2024 21:34
שיר השבוע - עַל פְּנֵי שָׂדוֹת (6 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 21:33
טַעַם שֶׁל עוֹד (7 תגובות)
רבקה ירון /שירים -02/05/2024 18:49
ספר חדש בהוצאת דרך המילים (12 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -02/05/2024 16:51
והיום כורע ברך (3 תגובות)
אסנת אלון /שירים -02/05/2024 11:18
שירים
אבוא
את זוכרת איך תמיד החול החפון היה חומק מבין החרכים? כן, אותם חריצים דקים שהיו כמו קווים שאטמת מול עייניך כשלא רצית להביט בי, וכשרצית, ולא רצית שאדע. אני לא שואל, אבל ודאי לא שכחת, מרכבות האצילים היו משוטטות ברחובות מפזרות פרחים וגרגירי זהב לאביונים. ואת, שלא כמו אותם בורים אומללים, לא רכנת ללקט. רק היית מסתובבת מעבר לפינה ובוכה שיש מי שמנקה את הרחובות, והיית קוראת בשמי לספר לי שאת מצטערת שאכלת מן הדעת, ומצטערת יותר שהבאת לי לטעום.
אם היית באה אל החוף שלי אולי היית רואה איך כל הארמונות שבניתי בחול כבר נפלו, וכל הזהב שלי היה מדמם לי מבין כל הסדקים שבדעתי, והאמונות הכוזבות, אמת, מעולם לא חשדתי בבלתי אפשרי, אבל איך אפשר לסדוק את הלב מבלי לסדוק את היד?
וכשבאת סוף סוף, אל תתביישי אם לא תדעי לקרוא את הכתב, הידיים שלי עדיין סדוקות מחול ודמעות, ועוד לא למדתי לכאוב.
רק חכי לי, אבוא.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |