הֲיָדַעְתְּ?

הֲיָדַעְתְּ? עֵת הַתּוֹר יֹאהַב יוֹנָתוֹ,

פַּת גַּרְגְּרִים אֲרוּחָה יָבִיא לָהּ.

וְהָעַיִט, כִּי יֹאהַב זוּגָתוֹ,

אֶת שִׁירַת חַיָּיו יָשִׁיר לָהּ.

הֲיָדַעְתְּ? כְּפִיר כִּי יֹאהַב לְבִיאָתוֹ,

אֶת חַיָּיו וּמוֹתוֹ יַקְדִּישׁ לָהּ,

וְאַתְּ יוֹדַעַת– אֲנִי אוֹתָךְ אוֹהֵב,

אַךְ לְעוֹלָם לֹא תָּבִינִי עַד כַּמָּה.

וְאַתְּ עַלְמָה צְעִירָה, עוֹד רַכָּה בַּשָּׁנִים,

אַךְ נַפְשֵׁךְ בּוֹגֶרֶת וּמְיֻסֶּרֶת,

וַאֲנִי – גִּילִי מִתְקַדֵּם לְפָנַי,

אַךְ אֹהַב אוֹתָךְ כְּמוֹ יֶלֶד.

וְעֵת נִצְעַד בַּשְּׁבִיל הַפְּתַלְתֹּל שֶׁל חַיֵּינוּ

שְׁלוּבֵי אַהֲבָה בּוֹנָה אוֹ הוֹרֶסֶת,

יִהְיוּ מַלְאָכִים מְקַנְּאִים לְמַרְאֵינוּ,

עָטוּפֵי הִלַּת אַהֲבָה לֹא נִתְפֶּסֶת.

וּבַיּוֹם בּוֹ אָשִׁיב נִשְׁמָתִי לְבוֹרְאִי,

אֶצְעַד עִם חִיּוּךְ נְטוּל צַעַר,