איפה את

מה שוויה של גחלת

אם היא אינה בוערת

ושל מדורה שדועכת

הרי היא חסרת שלהבת

תני להתמסר להלמות ליבך

לשיר לקול מנגינת קולך

בספינת החיים לשוט לצידך

להטביע במצולות את כאבך

איתך הנוצץ הוא זהב

וחיוך זוהר יותר מכוכב

הירח ושמים יהיו עדיי

אין גבול למטען כיסופיי

אז אני שואל..

איפה את ,איפה את

שואל בנפש מיוסרת

צועק אל העתיד

צווח אל העבר

אף פעם לא מאוחר

כל עוד שהנר דולק

עוד אפשר...

מלאי את כוס אהבתי

השקיני מים אהבתך

רפאי את מכאוביי

ואת מה שחסר השלימי

בשבילך בניתי באר

שתגשים משאלות רבות

אך רק דמותי נשקפת

ושלך אפילו לא מטושטשת

בזר שזור מעורקיי

עטור בפרחים מאבריי

מגיש לך את כל כולי

שרק תבואי ותיקחי

אז אני שואל..

איפה את ,איפה את

שואל בנפש מיוסרת

צועק אל העתיד

צווח אל העבר

אף פעם לא מאוחר

כל עוד שהנר דולק

עוד אפשר...