פוסטים

אין יותר אלטרנטיבות

כמה מפחידה יכולה להיות ההרגשה האסורה שאתה פתאום יכול להרגיש,
כמה משקל יש עליה ואתה יודע שמה שלא יהיה אתה תלחם רק לא לגעת בה אפילו לא להוציא אותה במילים מהפחד שהיא לא תהפוך למוחשית.
כבר בנית לה חדר מוסתר בגוף שלך לכל המחשבות והרגשות  האסורים שלפתע מציפים אותך ואתה נבהל, אתה נבהל כי כבר בנית לעצמך משהו אחר כבר ציירת את הציור המושלם שלך והפכת אותו לאמיתי.
פתאום זה נראה שאתה הולך בדרך שלך אבל אתה מביט לצד חושב ויודע ששם אתה לא יכול ללכת כי זאת לא הדרך שבחרת בה גם אם אתה יודע שהדרך הזאת היא הרבה יותר יפה והרבה יותר מושלמת בשבילך.
אז מה שנותר לך בעצם זה להמשיך ללכת בדרך שאתה הולך בה ורק להביט מידי פעם לדרך שכ"כ קרובה אליך ולנסות להרגיש שאתה באמת חיי אותה בכל רגע אפשרי.

תגובות