מחשבות של סוקר עצים

אתמול זה נגמר באסון
ילד נהרג מנפילת ענף אקליפטוס
והפעם אין אשמים
לא העץ
ולא הגן
לא הגנן
ולא הקקל
וגם לא הורי  הילד שנהרג
לא פשוט בכלל
אך  זה נקרא תאונה
רגע מסויים במקום מסויים
והתוצאה נוראית
ואולי פעם העץ נפצע למעלה
והפצע גדל וגדל 
ואיש לא הרגיש 
והעץ ריפא את עצמו
וביום של חולשה יובש צימאון
הענף לא סחב
ושאני עומד וסוקר עצים מסוכנים ו
מסתובב בין העץ הענק
מביט מול הטבע
בוחן ובודק
ויש נסתר בענק הזה
הטבע דרכיו ניסתרות
והעץ
ואני צועד עם ניר ועיפרון
רושם ובוחן
כל כך קטן מול הועצמה הזו
נוגע
מקיש עם פטיש
בוחן
ורושם
ואגרונום טבע למעלה לא מדבר
רואה אותי 
ומאשר 
אך אומר
אני אומר את המילה האחרונה
וזו היא
עודד