אל הצד הפרוע

בואי איתי אל הצד הפרוע,

שם יודעים אהבה בלי חשבון,

גופות עירומים, לא מיטה, לא יצוע

רק הילת הטרוף כאפריון.

בצד הפרוע בתוך חדרים,

או בחוץ חשופים לירח,

או על חול-ים עם המית הגלים

נפקיר את גופנו לרוח.

באושת נשימה, במחול פרכוסים,

חופשיים מבינה ומחשבת

נמיס הגבולות חסרי היסוסים

ורצוצים מלעלות ולרדת.

בקצה הפרוע, בדומיית נשימה

כאילו השד רדפנו,

שטופי זיעה ורוויי יצרים

רק ירח יעיד בעדנו.

בטרם אור השחר, בצד הפרוע,

עייפים וטרוטי עפעפיים,

שטוחים פרקדן ומחוברי איברים

נתנשף רועדי נחירים.

גואים במזמור בשר ונפש,

רק לחלוחית הזיעה תעטפנו,

בצד הפרוע, לא צליל ולא לחש,

צמודי גופות הזריחה תישאינו

לסוף תוואי הדרך, בצד הפרוע,

מוצפים בטעם המתוק,

חופשיים מכובד וגדושים במרגוע,