זה אני – לך מוגש כמנחה

זה אני – את עצמי לך מציע

כאוהב ותהי לי אוהבת,

אך בטרם תאספי או תדחיני על סף –

תדעי בפני מה את עומדת.

אגלה את רזי על כתמי ופגמי –

לך לבחור בין רוצה לעוזבת.

ימים יהיו בם תראיני

ניצב מול בד ומכחול בידי –

מתנה אהבת עולמים עם צבעי

ואליך לא אשית את ליבי.

את תביני ולא תקנאי כי תדעי –

הציור הוא שזורם בעורקי,

ותרגישי זנוחה, אך לא תחצצי

ביני ובין ציורי.

ולילות יהיו בם אסוב לשולחן

עם סיגריה וכוס מול מחברת.

את תהי בודדה במיטה הקרה

כי שירי מתחרים לך מנגד.

ועד תיכתב שורה אחרונה –

לא תותר לנפשי מנוחה,

ושירי בדמי צרוב על נייר,

עם שחר לך יוגש מתנה.

ולך יושאר ממני רק שליש –

שותפים לך מכחול ומחברת.

אך אתן את עצמי על בשרי ורוחי –

דבר לא אותיר לאחרת.

אשאר נאמן לך, לציור ולשיר.

לעולם לא תהי נבגדת –

ותטעמיני אהבה, כי אין בעולם

אהבה כאהבתי היוקדת.

כי כשאליך אגיע – שלם אהיה –

תקבליני כאהוב רק שלך.

אנשק לגופך כל גבעה וכל גיא

ואספוג לך מגע, צליל וריח.

אתחבר לגופך ונהיה גוף אחד –

דבר לא יפריד בין בשרינו

זולת אנחות הנאה וזיעת אביונה –

עד ניפול שדודים על משכבינו.

אחר-כך אחבקך ואשכב לצידך,

ושכינה מעלינו תנוח –

כי ידעו מלאכים עד כמה אוהבך –

גם בגוף, גם בדם, גם ברוח.

אהיה לך עוזר העומד לך מנגד –

כי אמצא את ביתי בחיקך,

ותגלי בי אח וידיד ורע אוהב –

כי איתי תמצאי את אושרך.

זה אני – לך מוגש כמנחה.

את יודעת בפני מה את עומדת –

קחיני שלם – אל תרצי לשנות.

ענדיני על צווארך כמחרוזת –

עם הטוב והרע – כעסקת חבילה,

או עזביני דורון לאחרת.