הולכים על זה , על החרם.

הולכים על זה,  על החרם. ---כתב אלי פרץ

החלטתי להחרים את טורקיה ומוצריה, תחילה הדרתי רגליי  מאנטליה, מרמריס, בודרום, ובטוח גם מאיסטנבול. מה יש לי להפסיד מזה? כלום, במקום לשמוע את העברית העילגת של הסוחרים הטורקים העדפתי עליהם את עמיתיהם האילתים  נכון, באילת לא היה לי הלוקסוס הזה להתנשא על התושבים אלא להפך , תושבי אילת ראו בי תייר צפוני תל אביבי וכמובן פרייר הנושא בכיסו פפלים רבים שאינם נחוצים לו וכל מטרתו היא להפטר מהם מהר ככל האפשר. אם מעמידים את התמורה לכספי על כף המאזניים שאני מקבל מהטורקים לעומת כוחו של השקל באילת, מתגלע חוסר איזון משווע, בטורקיה אני עשיר ובאילת ,עני מרוד. את הכול כלול מקבלים באילת רק בחורף, וגם זה לא בכול בתי המלון , אבל אצל הטורקים הכול כלול גם בשיא הקיץ.

מה עוד אפשר להחרים?, אה כן , הקרמיקה, אמנם היא זולה יותר מהספרדית וכמובן הרבה יותר זולה מהאיטלקית אבל אפשר לוותר על הקרמיקה הטורקית וזה מפאת איכותה הירודה וכמובן נפסיק לייבא את הכלים הסניטריים המוזהבים מבתי המלון. בחישוב פשוט הגעתי למסקנה שהתייר והצרכן הישראליים הם עמוד התווך של הכלכלה בטורקיה. מסתבר שאנחנו צורכים גם פסטה וקטשופ שנארזים בישראל ואין לי מושג, מרוב בלבול, אם תוצרת אוסם או תלמה גם הם תוצרתה של הממלכה העותומאנית, כך שליתר בטחון אחרים גם אותם ויש סיכוי יותר מסביר שתוך זמן קצר נצליח לרסק את כלכלתה של טורקיה העותומאנית. אחרי הפעולות האלה לא נצטרך 'להרוג תורכי ולנוח'.

נ.ב – אני אישית אחדל לשתות קפה טורקי , אחרים את הסלט התורכי ויותר לא אטעם ממנו.

 ובצער רב גמלה בי ההחלטה למנוע מגופי את הפינוק בהא הידיעה, לטבול בחמם טורקי .

ועוד נ.ב – תורכיה כבר לא קיימת עובדה היא שעדיין לא החליטו כיצד מאייתים את שמה.