שירים

הליכה ביער

 

שוטטו המילים          

נאחזו בעבותות

זרמו בחוטי האור

כפרודות מנופצות

של מגע מולקולארי

מערטל,

שטפו לנהר

פרוץ גדות

מכיל שפך עצמינו

 

היינו מעורטלים          

עוטים שאר

ניצוצות           

מפיחים רוח

בחלל אינסופי 

במעשה אהבה

עיוור, הדדי.

 או אדם עם

עצמו.

 

זלגו אותיות

תגובות