ערב חג - פרק ב'

והנה אנחנו נכנסים למכוניתי הקטנה שחיכתה לנו בצייתנות שקטה.

הקור שהביא אותו הפרופסור ממרחקים עדיין לא הפשיר ואני מפעילה את החימום.

הדיסק של פינק מרטיני כבר ממתין לנו מוכן להנעים את נסיעתנו ולהקל ברגעי השקט.

"אז מה ילדה", רועם הפרופסור בקול הבס שלו . "ספרי לי מה קורה איתך".

ואני נושמת ושותקת. איך אוכל לספר לו מה עבר עלי בכל החודשים שבהם נסע ועזב אותי לנפשי ?

אני נותנת למוסיקה לדבר במקומי. הפרופסור מתרווח בכיסאו, כאילו הוא עדיין נתון בכורסת מחלקת העסקים שנם בה את שנתו אך לפני שעות אחדות. עיניו נעצמות אך אצבעות ידיו טופפות לקצב המנגינה וכך אני יודעת שאינו ישן ושוקלת בליבי מה לספר לו.

" את במצב רוח שתקני נסיכה ?"  . השאלה מרחפת בינינו ואני רק מחייכת כשמרגישה את כף ידו מחליקה על שיערי.

"עוד מעט נגיע לביתי החדש ואז אספר לך ה-כל".

"טוב נסיכה".   אני מגבירה תאוצה,  להתקדם מהר יותר  בעלייה בפיתולי ההר .

בשל פחד הגבהים חסר ההסבר שלי אינני מתבוננת אל המדרון שהותרתי מאחורי.

מכוניתי כבר ערה לבעיה זאת ולכן משתפת עימי פעולה ומגבירה מהירות  כדי שנגיע  במהרה למחוז חפצנו.

עוד סיבוב קט והנה הבקתה ניצבת לפנינו במלוא הדרה.

"פשששש , שיחקת אותה"  , לואט הפרופסור. אני מהנהנת בשביעות רצון.

בקתת העץ מברכת אותנו לשלום. הקנריות מסלסלות את שיר "ברוכים הבאים" הקבוע  שלהן.

שפע העצים שמסביב מטיל צל חמקמק וקרני השמש משתובבות בניסיון לפלס דרך כניסה בעדו.

"בוא ניכנס".

"רגע, אני רואה שהשארת את מכסחת הדשא".

ואכן, זה הפריט היחיד שנשאר איתי מחיי הקודמים.

אני נאנחת ומאשרת,  "טביעת עין חדה כרגיל , פרופ' ".

אנחנו נכנסים סופסוף לבקתה החמימה. "תרגיש כמו בבית ויינשי" אני מזמינה אותו ויודעת שהוא משתוקק לטבילה מרגיעה.

בזריזות מכינה את האמבט , אוספת את בגדי הפרופסור , ומניחה אותם ליד הצ'לו הכבד שמצא את מקומו בפינה שהוכנה לו מראש.

כמה נינוח נראה ויינשי כשהוא מגיח אלי לאחר מחצית השעה , כולו רענן בחלוק הרחצה  הרך.

אני מגישה לו חליטת צמחים ומבקשת – "ספר לי על הקונצרט האחרון ואח"כ מבטיחה שאספר לך את כל קורותי".

"טוב נסיכה". ויינשי לוגם ואח"כ מתאר בניחותא את אולם הקונצרטים בפראג, עם התזמורת הפילהרמונית המופלאה,

שהסכים ללוותה בנגינתו כצ'לן ראשי.

וכבר אני שומעת בדימיוני את הדהוד תשואות הקהל, המריע שוב ושוב לנגינות המופלאות שחדרו להיכלם.