יצירות אחרונות
הלוויה לג'ינס (0 תגובות)
jakuper /סיפורים -25/08/2026 14:01
ימיי חלפו והנה שוב (2 תגובות)
דינה קגן /שירים -25/08/2026 12:11
צילצול שאיבד את דרכו (3 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -25/08/2026 10:08
המורה החדש🌹🌹🌹 (6 תגובות)
שמואל כהן /סיפורים -25/08/2026 08:04
מִסְפָּר תֵּשַׁע בַּמִּגְרָשׁ הָאַחֵר (7 תגובות)
אביה /שירים -25/08/2026 06:54
אתה חלק מרגעי הפנאי (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -25/08/2026 06:45
וכך נמשיך לצעוד (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -24/08/2026 23:43
חרדת נטישה (8 תגובות)
בבר 1 /שירים -24/08/2026 20:40
השפן והארנבת (3 תגובות)
אילה בכור /שירים -24/08/2026 20:12
שירים
רות /דודיבס"ד 14.5.2010 טז. וַתֹּאמֶר רוּת אַל-תִּפְגְּעִי-בִי, לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ: כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. יז. בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי, וְכֹה יוֹסִיף- -כִּי הַמָּוֶת, יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.(רות א) רות/ רות בת מלך מואבי, לא עזבה את נעמי . שמנכסיהָ היא ירדה, ושבה "ריקה" ליהודה. "באשר תלכי אלך" "אלוהיך אלוהי" את בית אביה היא עזבה. ונעמי דבקה. רות הגיורת הראשונה, לא נטשה ולא עזבה . באהבה ובהקרבה , את תורת משה קיבלה . בהנחייתה של נעמי, בשדה בועז שעורים ליקטה. כששמע מי היא ומה, על מחסורה הטיב עימה. רות כבשה את לבבו, נעמי אמרה שהוא "קרוב". לכן אותה יוכל " לגאול". לייבם אותה לפי החוק. לפי הדין רצה לנהוג, לא רצה אותה "לגזול". בשער העיר מול הסנהדרין, נשא את רות כדת וכדין. בזכות הדבקות באלוקים, רות לחסדים זכתה. את עובד בכורה ילדה, נצר וחוטר למלוכה. נסיכה בת מלך מואבי, רות הגיורת הראשונה. סבתא רבא של דויד, במלך ישראל זכתה. ו וַיֹּאמֶר הַגֹּאֵל, לֹא אוּכַל לגאול- (לִגְאָל-) לִי--פֶּן-אַשְׁחִית, אֶת-נַחֲלָתִי; גְּאַל-לְךָ אַתָּה אֶת-גְּאֻלָּתִי, כִּי לֹא-אוּכַל לִגְאֹל. ט וַיֹּאמֶר בֹּעַז לַזְּקֵנִים וְכָל-הָעָם, עֵדִים אַתֶּם הַיּוֹם, כִּי קָנִיתִי אֶת-כָּל-אֲשֶׁר לֶאֱלִימֶלֶךְ, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר לְכִלְיוֹן וּמַחְלוֹן--מִיַּד, נָעֳמִי. י וְגַם אֶת-רוּת הַמֹּאֲבִיָּה אֵשֶׁת מַחְלוֹן קָנִיתִי לִי לְאִשָּׁה, לְהָקִים שֵׁם-הַמֵּת עַל-נַחֲלָתוֹ, וְלֹא-יִכָּרֵת שֵׁם-הַמֵּת מֵעִם אֶחָיו, וּמִשַּׁעַר מְקוֹמוֹ: עֵדִים אַתֶּם, הַיּוֹם. יא וַיֹּאמְרוּ כָּל-הָעָם אֲשֶׁר-בַּשַּׁעַר, וְהַזְּקֵנִים--עֵדִים; יִתֵּן יְהוָה אֶת-הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל-בֵּיתֶךָ, כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל, טז וַתִּקַּח נָעֳמִי אֶת-הַיֶּלֶד וַתְּשִׁתֵהוּ בְחֵיקָהּ, וַתְּהִי-לוֹ לְאֹמֶנֶת. יז וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם לֵאמֹר, יֻלַּד-בֵּן לְנָעֳמִי; וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד, הוּא אֲבִי-יִשַׁי אֲבִי דָוִד. {פ}{רות ד ) תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |