אני או לא אני

אני עומד בדיוק איפה שצריך אני

לא הייתי משנה בגופי ולו פרט אחד

נולדתי למשפחה שהיא הכי הכי..

כל בוקר אני מרגיש  יחיד ומיוחד

בשבילי השמיים תמיד צבועים בכחול

את חיי כאליו צייר פיקאסו במכחול

האוויר בריאותיי צח ונקי

מרגיש כמו שור בריא

הולך לישון עם חיוך, וקם עם צחוק

טוב שיש אוזניים אחרת, החיוך היה הולך רחוק..

בחלומותיי אני מלאך זהוב כנפיים

ובחיי, הזרימה כשיערה במים..

הכרת התודה בפי תמיד

באהבה שלה אני יחיד

כבמטה קסם ליבי תמיד מאוהב

כל נגיעה הופכת חול לזהב

טוב... הגיע הזמן לצבוט את עצמי

זה לא באמת אני

אם ליבי תמיד מאוהב

מדוע אני צריך כל כך הרבה זהב?

לדאבוני עשן נמצא בתוכי

ואם יש שור כזה בטוח הוא לא בריא

השמיים תמיד בכחול...נו טוב שיהיה

פיקאסו..אני לא מתחבר ליצירות שלו

איך ההוא טרומפ...משהו

"טוב למות בעד ארצנו"

או זה שמשפחתו כשם עץ כלשהו

"טוב למות בעד עצמנו"

אני אומר..

"טוב לחלום בעד עצמנו"