להיות דומים, להיות חיים

עומדים מול המראה

המבט משתנה מרגע לרגע

אבל הפנים נשארות דומות

את העבר שלנו שינינו בלי הפסקה

כי את העתיד אנחנו יודעים

שלא נוכל לשנות

את עדיין תקועה באגדות הילדות

שסיפרו לך כשהיית קטנה

אני עדיין נע בתוך חלומות לא אפשריים

כמו מפחד להגיע אל הגבול של המציאות

להתעורר בוקר אחד ולגלות

שהמסע התחיל, הרכבת יצאה לדרך

ואני נשארתי בתחנה לחכות

אהבנו שהיינו חסרי כל

כשהיה לנו משהו

פחדנו לאבד אותו, פחדנו לחיות

לעיתים אנחנו מתעוררים מיוזעים

בודקים אם הכל מונח במקום

לעיתים את אומרת לי

אנחנו נהיה מאושרים

אם לא יהיה לנו כלום

אבל לא יכולים להתפתות

ולהיסחף אל הדלות הזאת

עומדים מול המראה

העיניים משקרות

הפה מנסה לנוע

רק ככה הוא יכול לספר סיפור

זה שלנו

סיפורים של אחרים לא הצליחו להגשים אותנו

את העבר שינינו בלי הפסקה

בעתיד אנחנו נמנעים לגעת

תביטי עלי

עכשיו אני קוף אדם

ככה תכירי אותי לעומק

ואת נסיכה עם חומות פלדה

לא יכול להגיע עד אלייך

להשאיר פרח על פתח גופך ולהיעלם

יש מכתבים שאף אחד לא שולח

יש שירים שלא ידענו לקרוא

מי מהם צודק

אני תמיד נכנע בשאלות הגדולות

עומדים מול המראה

זה אנחנו, לעולם כבר לא נשתנה

רק העבר יסופר אחרת

אולי אהבנו, אולי צחקנו בלי הפסקה

עכשיו זה תורנו להשלים את הסיבוב

להיות דומים, להיות חיים