הבחנתי בזקן

הבחנתי בזקן, הוא כמו רדוף רוחות

יושב אצל הפינה

כולו הקשבה

אני ניערתי את כתפיו

רציתי להביא לו קורבה מתוקה לטעם פיו

הוא סיפר לי, כי שם לב לנוהג משתרש

הוא מצותת לגופו ומנסה למקם את הכאב

את מקום פיזור העייפות

ואת דרכי נתיביה אל הגיגיו

אל מחשבותיו

ולאחר מכן, תבוא אנחה פולטת אויר ריאות

והיא בשאלה

לשם מה?!

למה להמשיך?!

ואני

באין לי עצה נאלמתי

הבנתי כי במסתרים יש מהלכים בין קצוות

תקווה וייאוש

ונדמה היה לי, הגוף מתהלך על נקודות בזמן

הנפש משמשת לו מדריך

ולפעמים נדמה, גוף ונפש מושכים זה בזה

פעם הגוף מנתר על נקודת זמן ומתווה דרך לנפש

פעם הנפש מנתרת על נקודת זמן ומתווה דרך לגוף

אמר לי הזקן

הם אחד!

גוף ונפש הם צרור משולב

ולא חשוב באיזה שם תקרא אותם

הזקן המשיך בשתיקתו

אני כמו עוקב אחר מחשבותיו

הוא היה כולו הקשבה

אוליי צותת לגופו ואליי צותת לנפשו

והם, הם המורים לו כך עשה וכך לא תעשה

אני

באין עצה נאלמתי

פואמה - הזקן ואני - פרק ח.

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו שייכות ל-ליאון