יצירות אחרונות
תותחים (2 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -03/05/2024 13:49
נִצְחִיוּת שִירַי (2 תגובות)
אביה /שירים -03/05/2024 11:31
שבועת גופי (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -03/05/2024 09:32
הנה היא הולכת (8 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -02/05/2024 21:56
להתעלל מעט (7 תגובות)
צביקה רז /שירים -02/05/2024 21:44
עצם הידיעה (3 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -02/05/2024 21:34
שיר השבוע - עַל פְּנֵי שָׂדוֹת (12 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 21:33
טַעַם שֶׁל עוֹד (8 תגובות)
רבקה ירון /שירים -02/05/2024 18:49
שירים
דיוקןכל שרציתי היה אך לכתוב את עצמי לשרבט בדיוקן את פני על הדף החלק. נטלתי ציפורן ולוח ציפחה וצמררתי את כל השומעים עד שנרעדו למולי ויכולתי לאסוף את דמעותיהם אל תוך הקסת. אני מקווה כי סלחו לי, אותם בורים אומללים שחסדם שימש לי כדיו שמבעבע ורוקד לצלילי המכחול, וגם לאחר שנמוגו הצלילים האחרונים המשיך להסתחרר במעין אובדן של זהות בניסיון לצייר לי זיכרון אחרון של פניו. אני מקווה שסלחו, שיבינו, לא יכולתי לעמוד בפני צבעי הכלנית שידעתי, הם אולי מעולם לא ראו. כתבתי בלי הפסקה, ימים ועוד לילות. ציירתי חושך ואור, בטעויות שצוירו בצידי הגליונות יכולת לזעוק אני כבר קיפלתי את השולים ולמדתי להתעלם מהרשרוש, ומהאודם הנפלא שפרח תחת ידי. שכן שכחתי את פני ולא נותר לי אדם שיאמר לי מה בדיוקן? אולי יבוא יום, אולי יום שני או שבת שבו אשא מבטי, צמא לא למים, ובכל השרבוטים חסרי הצורה שבהם כתבתי את שמי אראה את פני כמראה. ואדע את צבעי וגוון שערי ואם יש לי עינים לראות והאור ירצד על נייר מכתבים וקסת של דיו וציפורן. ואז, תחילה אצייר לי דיוקן למזכרת עולם. בבקשה, רק הפעם.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |