1. רטרוספקיטבה: נשימה

אינספור פעמים.

הכחל נכנס ויצא בלחייו

כשמיים בבקרים.

אמי תמיד באותה האמונה

התחננה על הריצפה,

אל השכנה שנעדרה מעבר לחומה,

אליי כהתגלות אלוהים קטנה.

כשנגמרו לה הדרכים

שיחדה אותו בממתקים ובכל טוב

שיחזור

בשם כל המחשקים.

כאילו מישהו אי שם נפח בו טעם לחיים.

מילה אחת פחות?

לא בבית הספר למדתי לשאוף

צלילים משתחררים לאט

כמו גז, גס

וגסיסה.

מורים קראו אותי בדעיכה

או כל אחד מהם מיצה

מילים של רק ילדה

או אף אחד לא

מצא מילה טובה לנשוף.

פגשתי ילדים משחקים משחקי חנק,

הבנים על הבנות והבנות צורחות בקול דק דק.

כולם נראו לי עוד מעט מאבדים

את החברים הכי קרובים.

נדמה שנחנקתי כמעט עד גיל עשרים.

לי לא משנה כמה תמונה שווה

אחנק בה פי אלף

רחשיה ינשפו באפי

ינפחו ערפילים בריאותיי ובעורפי

תכה המכה לאיזו מיטה

וידי האיש שבה ישימו קץ

למה שנתקע

ויחנקו בגרוני לזעקה אחרונה

בדרך בה אני פוסעת לאחרונה

אנשים פותחים למחצה

את ליבם לאנשים פתוחים

למחצה. וזה

לא כל כך נורא.