המילים הגדולות

המילים הגדולות

מלוות אותנו לכל מקום

עד שנשארנו חשופים מולן

את אומרת, תביט יש מרחק

אותו צריך לעבור

אני משפיל מבט

המסכות עדיין לא ירדו

האנשים שהאמינו בטוב, נשברו

אני חוזר אל המחשבות שהיו לי לפני שנים

מנסה להיזכר, אם הבנתי אותן אז

את מנסה להסתיר את הצחוק שלך

כדי שלא אראה

אחר כך את שותקת

שנינו מתיישבים על הספה

המילים הגדולות, עדיין כאן

זוכר אותנו על חוף הים

רחוקים מהכל, מהבית החם, מהזמן הקצוב

דמיינו אז, שאין לנו לאן ללכת

עד שהתעוררנו בבוקר וגילינו

את הגלים שוטפים לנו את הרגליים

רצינו להתחיל לרוץ

אבל ידענו שאין לנו למה למהר

את פתאום מחייכת

תביט עלי, את אומרת

כמו היית פסל שמבקשת תשומת לב מהקהל

אני לא מצטער, שלא הלכנו יותר רחוק

אני מביט בך

זה לפעמים מכאיב

אל תנצחי אותי פתאום

אל תשאלי אם זה אמיתי

שוכב איתך במיטה

מנסה להירדם

עוד בוקר עולה

ושוב נדמה, שאי אפשר לקחת יותר

המילים הגדולות, מקיפות אותנו

משקיפות אלינו מכל פינה

אנחנו הורדנו את הכרזות

אחר כך הלכנו לפינה

יש בנו משהו, את אומרת

שמבקש תמיד יותר

ואני מנסה לחזור אל חוף הים

אולי החול עדיין שם

אולי גם המרחק, חוסר התחושה

אז מתעוררים בבוקר, שום גל לא שוטף אותנו

רק מילים גדולות

משקיפות אלינו מכל פינה