נחזור עבור כל אלו שלא אוהבים לקרוא את ההקדמות למיניהן ולכן פספסו את כל מה שנכתב עד כה.
בקצרה מאוד - נקרע, לא נמצא - חייב.
בקצרה קצת פחות - חזרת הביתה כאשר פתאום התנפל עליך צמח קוצני. במאבק לא שווה אותו, נקרע שרוול חולצתך. החולצה היתה עדה להרבה ארועים משמחים בחייך, לכן אתה אוהב אותה ולא מתכוון לזרוקה בגלל איזה חור קטן. אז אתה לוקח החלטה נועזת, ברוח חדשנות מבחינתך ומתכוון לתפור את החור. לכן, בהיותך שפוי בדעתו (לפחות למראית העין), אתה מנסה למצוא מישהי שעשויה להקל עליך את המטלה, או, בעצם, לתפור במקומך. אבל הנסיבות נגדך - כל הפראיירים עסוקים - כך שאתה חייב לתפור במו ידייך.
~*~*~
אז בוא נתחיל. מצא את ערכת התפירה. אתה יודע, מעטפת נייר קטנה עם חוטים ומחטים, אשר לקחת מהמלון בטורקיה כשהיית שם בפעם האחרונה. אתה זוכר?
ובכן, זו המעטפה שהחברה שלך מאז זרקה עליך כשביקשת אותה שתתפור את הגרביים שלך. זוכר? לא?
טוב, בעצם היא הניחה את המעטפה על הצלחת ושילחה את שניהם באוויר לכיוון שלך.
עכשיו נזכרת? אז אל תעמוד כמו אנדרטה לחלומות הלא ממומשים של האנושות להיות אנושית! לך כבר וחפש!
מעולה. עכשיו, תשלוף את המחט. אתה יודע, זה כזה אביזר מתכת, עם חור קטן מאוד בו. לא, זה מפתח, תכניס אותו חזרה לכיסך.
אני מתכוון, באמת חור קטן. כן, כזה קטן. ועכשיו, אחרי שהראית לי דוגמה של חור קטן בשן, סגור את הפה שלך ותחפש את המחט.
מצאת? בחור טוב. תשים אותו בצד.
הו, אל תצעק עלי. אני פשוט שכחתי שאתה צריך לקחת את המחט רק אחרי שאתה תיקח את החוט.
אז ...
אתה לא מבין למה אני מתופף ברגלי על הרצפה וציפורניים שלי מקישות במרץ על השולחן? כי אני מחכה. מחכה שאתה תקח לבסוף את החוט.
רצוי, התואם את צבע של חולצתך.
לא, חוט צהוב לא מתאים במיוחד לחולצה כחולה. לך למקרר ותדביק עליו פתק עם תזכורת ללכת בדחיפות לבדוק אם אתה לא סובל מעיוורון צבעים.
עכשיו תחזור.
קח את החוט. עכשיו קח את המחט. אתה לא זוכר איפה שמתה אותה? אז תחזור למקרר ותדביק עוד פתק עם תזכורת ללכת לרופא שיבדוק אם הכל אצלך כשורה עם הזכרון. עכשיו תחזור.
אתה לא זוכר לאן? ובכן, גם אני לא זוכר. חכה עד שאני אלך למקרר להדביק פתק עבורי.
אני כאן. מצאת את המחט? לא? טוב, אז קח אחרת. עכשיו תשחיל את החוט דרך חור במחט.
אנא נסה שנית.
שוב.
כן, עוד פעם.
לא להפסיק, תנסה לדחוף חוט ככה שהוא לא יתכופף לפני המחט.
זה טוב, אבל רגע, איפה המחט? תתחיל הכל מחדש.
נסה לא לפהק.
אני מבין שהמאמצים שלך במשך שלושת רבעי שעה להשחיל את החוט לתוך המחט, עשו אותך מנומנם. אבל תחשוב על איזו הרגשה זו תהיה, כאשר תצליח ב- ' משימה בלתי אפשרית' זו?
אל תבכה, אתה יכול לעשות זאת.
תחשוב על סילבסטר סטאלונה - אילו דברים מדהימים הוא ביצע בסרטיו. אתה יכול להיות גברתן כמוהו.
הו! אתה הצלחת! מהפעם הראשונה. (אחרי כל כך הרבה כישלונות, אשר אין טעם לקחת בחשבון.) עכשיו אתה יכול להתחיל לתפור.
אהה, אני רואה שאתה יודע איך לעשות זאת. טוב מאוד. תביא זוג מספריים ותחתוך את החוט הנותר.
אתה לא יכול לעלות כי שרוול שלך תפור אל המכנסים? ועוד בשתי הרגליים? איך הצלחת לעשות דבר כזה? בסדר, בסדר, לך למקרר ותשים פתק בכדי לקרוא מחר ל- ' ספר השיאים של גינס ', ולספר להם על שיא העולם שלך בטמטום.
אתה לא יכול לזוז? אז אני לא יודע מה לעשות.
תשב שם בעוד אני כותב מדריך 'כיצד להוריד מכנסיך, כאשר החולצה שלך קשורה אליהם.' או אולי 'איך לפרום ' . בכל מקרה, אני אחזור בקרוב.
פשוט אני חייב לעשות קצת מחקר.
זה לא יקח הרבה זמן.
אולי שבוע או שבועיים.
מקסימום שנה.
אבל אני אחזור.
(אני מקווה).
