כמו הים

יום אחד נשב מול הים

נביט אל הגלים שחוזרים אלינו

לאט, בלי שום הכרח

כמו ספר שמדפדפים בו דף, דף

כדי לשקוע בכל משפט ובכל מילה

נספר על הזמן שחלף ואיננו

ואיך החלומות שביקשנו להגשים התרחקו מאיתנו

לא יהיה אפשרי לדעת

אם מתוך כעס או עצב

אנחנו מדברים

את תאמרי לי, תביט יש שם ספינות בלב הים

ואני אביט בהן ואז אביט בך

הזמן לא כילה אותנו

לא התבקשנו לשנות דבר

זו רק התחושה שלנו

שחלפו הימים ואנחנו נעלמנו

אולי הגשמנו אותם במקום אחר

אוספים את החלומות בשק מוסתר

ויום אחד הוא ייפתח מול עיננו

אז אנחנו מגלים

מי רצינו להיות, מי יכולנו להיות

אין בנו כעס או עצב

ברשימות שלנו, מחקנו אלפי שורות

והנה עכשיו אנחנו מחזירים אותן לחיים

ואולי הן לא היו מעולם

ויום אחד נשב מול הים

את תשאלי, אם זה היה כדי

אני אחייך חצי חיוך

ואדע, אם את שואלת

אולי לא כל החרטות שלמות
ויתרנו על אלפי חלומות

אבל הנה אנחנו עדיין כאן

הים יגיע אלינו

ונוכל להרגיש אותו

הוא כמונו, חוזר אל אותו מקום

את יודעת, אני אומר לך

אם יום אחד נוותר על השק

חיינו לא יהיו שלמים, אבל יישאר בהם מקום בשבילנו

אם נשאיר אותו אצלנו

נוכל לזכור מי רצינו להיות, מי יכולנו להיות

זה לא מעט נחמה, בשביל מי שיש להם תחושה של פספוס

תחשבי פעם על עצמנו כמו ים

גולשים אל החוף

אבל תמיד חוזרים אל עצמנו

כמו מתכנסים בנחמות ובחרטות שלנו

יודעים שיש לנו עם מה לחיות