שירים לא יצילו אותנו

שירים שטים בחדר

על פני מים שמאיימים להטביע אותנו

אנחנו מנסים להושיט יד

להיאחז בהם

כמו שני ילדים שנאחזים בידיים של הוריהם

חוששים ללכת לאיבוד

בעולם שהם לא מכירים

שירים שכתבנו

פעם הצליחו להסביר אותנו טוב יותר

אני זוכר את הכאב על הפנים

אני זוכר צלקות שידענו לקרוע מעלינו

כמו כרזות שחלפו מן העולם

ועכשיו

השירים לא מבקשים דבר

לא להסביר אותנו

לא לפרש זמן ברור

והמים כהים ומלוכלכים

אנחנו לא יכולים לדעת

כמה עמוקים הם

פעם, שלא ידענו לאן ללכת

היינו ממציאים את עצמנו מחדש

שני אוהבים בעולם של קרבות בלי מנצחים

היום הכל צר מדי

הכל מנתב אותנו אל מקומות, שאין לנו סיכוי להגיע אליהם

השירים שטים בחדר

אנחנו לא מנסים להבין

את ההסברים אנחנו שומרים

לרגעי הנחמה שיבואו מאוחר יותר

אז כל פירוש לכל מילה

ימציא את עצמו בצורה חדשה

ורק שנינו טובעים

בתוך מים עכורים

השירים לא יצילו אותנו עכשיו