סוף הטרילוגיה - סיום ירח הדבש

סיום ירח הדבש – פרק אחרון

כל הנאמר בפרקים האחרונים,

לבטח יישמע נורא לאישה ששבעה מרורים.

לאישה שידעה רק מכות וגידופים.

הן משאת נפשה הוא להיות

כמוך נאהבת,

ולבטח את עצמה היא שואלת:

איך היא מעזה כך לקטר,

הלוואי והאיש עליה יוותר.

כל הנאמר בפרקים הקודמים

לבטח יישמע נורא לאישה מסופקת

שכל עולמה סביב אישה היא סובבת

ולעצמה היא אומרת:

פרה מטומטמת,

תעניקי לו כל היום רק שמנת

ותודי ליושב במרומים

שהעניק לך איש מעדנים.

כל הנאמר בפרקים האחרונים,

לבטח יישמע נורא לאישה שבצללים.

ולעצמה תאמר באלו המילים:

כל חיי אני נאהבת בחסות החשיכה,

איננו נראים יחדיו ברחוב או בבריכה,

אני נאלצת לגנוב רגעים,

מה הייתי נותנת שהרגעים יהפכו לחיים.

ובכן יקירותיי, כלל אינני מתלוננת,

סך הכל אני תוהה

למה הרומנטיקה נגמרת.

ואף ד"ר רות אותי לא תשכנע

ששינוי התנוחה את כל הנ"ל מונע,

או שארוחה לאור נרות במלון מבודד

תשיב לרומנטיקה את מקומה המכובד.

לסיכומו של דבר,

נישואין הם מוסד נהדר

למי שמוכנה להתאשפז מרצונה

במוסד סגור ומסוגר.