יום הולדת

היום סיפרתי למישהי שיש לי יום הולדת

רק בשביל שתאחל לי מזל טוב

היא חייכה, איחלה והלכה

לא חשבתי על זה, כשנגמרה עוד שנה

מהמקום בו עמדתי

יכולתי לראות את הקצה של הרחוב

זה לא השאיר אצלי שום תחושה של גאווה

יש אנשים מאושרים

ייתכן שהם צודקים

אבל בסוף, גם הם יתפרקו מציפיות

ייתכן שאני נשקף מבעד לעיניהם

והם לא רואים דבר דבר

מביט בתאריכים, שום דבר לא זז

לא שומע את תקתוק השעון

גם המילים כמו נשטפו במים

נדמה לי

שפעם כתבתי הרבה יותר יפה

אבל אני לא זוכר מה רציתי לומר

הבחורה שאיחלה לי מזל

השאירה את דמותה כאן

היא יודעת עכשיו את הסוד הנורא

יש לי יום הולדת

וסיפרתי לה

רק כדי שהיא תאחל לי מזל טוב

לרגע אחד

זה היה כמו מארב, ואני לא ידעתי איפה להתחבא

היא הלכה

והשאירה אותי עם איחולים לא ברורים

מה כבר בן אדם יכול לעשות

עם איחולים שכאלה

שאין לו במה להחזיק?

אני מביט לאחור

מחפש את הפירורים שנותרו

אופטימיות שאי אפשר למסגר

אולי יום אחד

אתלה אותה, כמו תמונת פספורט על המראה

אביט בה

אראה איך היא

הופכת בלויה וסנילית

ובינתיים יחלוף לו עוד יום הולדת

אני סופר אותם, כמו שסופרים מטבעות קטנים