המילים שרציתי לומר לך

המילים שרציתי לומר לך

מסודרות אצלי על הדף

בשורות קצרות

הן מחפשות את הדרך אלייך

לאט הן נעות

כמו במצעד שאני צועד בו

חולף על פני רחובות שוממים

נהרות שהתייבשו

המילים שרציתי לומר לך

הן הפכו לחזות הכל

אם רק תשמעי אותן

לא תצטרכי יותר דבר

גם אנחנו ממציאים מציאות

שתהיה לנו משחק

לאט אנחנו מבזבזים את הזמן

עד שלא נשאר ממנו דבר

ככה נחרץ דיננו

ככה אנחנו מאבדים שיווי משקל

המילים שרציתי לומר לך

יחזיקו אותנו,

אם הן רק יצליחו להגיע אלייך

אין כאן מצעד ניצחון

לא חגיגות הכתרה

קראתי בשירים הישנים שכתבתי

שורות בודדות

פנייך עלו מכל מילה

כמו היו חרוטות עליהן

לא מסוגלות להיעלם

אז ידעתי, שאלו המילים שרציתי לומר לך

היום אני כבר לא זוכר

איך כותבים אותן

בלי להתעלם מכל הרעש מסביב

היום הן מסודרות על הדף

משתעממות מחוסר כוונה

אני כבר לא זוכר

איך זה היה

שהמילים המציאו את עצמן

הן לא היו צריכות אותי בכלל

ואת היית כאן, כדי לקחת אותן אלייך

עכשיו אני אוסף את השאריות

זה לא מצעד ניצחון ולא חגיגות הכתרה

המילים שרציתי לומר לך

מסודרות על הדף

שורה אחר שורה

כמו חיילות שמחכות להוראה

ואני כבר לא יודע

איך לומר אותן בלי שישמעו את כל הרעשים

ובינתיים המציאות ממציאה את עצמה

זה תמיד קורה בסוף השיר