יצירות אחרונות
בִּשְׂדֵה הַחֲלוֹמוֹת הַצִּבְעוֹנִיִּים (1 תגובות)
אביה /שירים -23/05/2024 18:19
ממרום הגיל (7 תגובות)
אילה בכור /שירים -23/05/2024 14:59
מזל טוב לאילה בכור שלנו ❤ (6 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -23/05/2024 07:35
קָשֶׁה לִצְפִיָּה (12 תגובות)
שמואל כהן /שירים -23/05/2024 03:51
והן גלויות (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -22/05/2024 22:04
בטל בשישים (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -22/05/2024 20:47
רגע קפוא במלחמה (3 תגובות)
שגב ירון /הודעות -22/05/2024 19:23
סיפורים
שמשון הגיבור - האיש ללא בית - פרק 2 מתוך 4ב. שמשון זינק ממרבצו כשנשוך נחש. הוא היה גבוה וכחוש, פרוע ומדיף צחנה. "ממממה את עושה פפפפפפה? איךךךךך ידעת שאני פפפפפה"? שמשון גמגם אך עם מעט סבלנות, שבדרך כלל לא ממש הצטיינתי בה, ניתן היה להבינו. "מה אתה עושה פה! יש לך מושג כמה זמן אני מחפשת אחריך? כמה אני דואגת לך? קדימה, בוא נלך אלי למשרד, ניתן לך לאכול משהו ותוכל להתחמם קצת". נכנסנו לרכב הממונע ונסענו חזרה לתחנה. "היי שמשון, מה קורה?" שאל אבי "אין לך מה לעשות רק לישון באוהל במזג אויר כזה?" שמשון לא ענה. הוא ישב רועד במושב האחורי. שפתיו בעלי גוון תכלכל מעידים על מכת הקור שספג. "כמה זמן ולמה אתה באוהל?" שאלתי "זה הבבבבבית ששששלי. אין לי לללללאן לללללכת". כשהגענו למשרד, ארגנתי לשמשון כריך עם גבינה ועגבנייה וכוס קפה חם מחדר האוכל. שמשון בלס ברעבתנות כשאדים עולים בו בזמן מבגדיו, מתייבשים אט אט מהתנור החשמלי הצמוד אליו. "שמשון, אני מצטערת, אני כל כך מצטערת" לחשתי בכאב. "זזזזזה בבבבסדר, את לא אששש אששמה. אני יודע שעשששית כל מה ששששיכולת". "אז זהו שמשון, כנראה שלא, אולי יכולתי לעשות עוד משהו, אני לא יודעת" אמרתי לעצמי מתאפקת שלא לבכות. לא היתה ברירה, הייתי חייבת לבשר לו את הבשורה המרה. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |