שירים

שיגרה

הקשב לרחשי לחלוקי הנחל
זוהי מצווה שכתובה מתחת למים
בחרתי להישאר לבד
כדי שלא אפגע שוב
לעולם אשאר בודד
ביקשתי לחיות את שארית חיי כגלמוד וערירי
שורות של ספר ישן פורחות שוב בזיכרוני הגוסס
מכות בי בהלם של האתמול
הנוסטלגיה הזאת תלווה אותי למטה
וכשאגיע למטה אוכל להבין הכל
מה שנשגב בעיניי מחיי
יתגלה בפניי בעלות נשמתי למעלה
ואז אוכל להבין את לב האבן שמירר את חיי
אני רוצה להתקדם הלאה
אבל אני צריך להרים ידיים ולהשתעבד
לשגרה המשעממת שתשאיר אותי תמיד במקום המשעמם והדלוח הזה

 
 
© #¥סנייפר¥# – כל הזכויות שמורות

תגובות