סיפורים

(9)"אם רק להאמין"...

 
 
"אם רק תאמין אם רק תאמין עולמך ילבלב ויפרח כיסמין"

 

השיר התנגן למול קהל מאמינים כשצעיף כחלחל חובק אותי מנסה לצוד עין קשובה, נבוכה.
הלב נפתח כיסמין מריח ריח מלבלב.שרה את המילים "אם רק תאמין" מתחילה להאמין....

 

הסדנא החלה! מרימה ראשי מביטה בצללים לא מבינה ראשי סחרחר מסתובב במעגלים.מרגישה רגש,חמלה,אהבה, רוקדת בחשכה,ישויות אוהבות נוגעות בכתפי ואני את המלאכים מחבקת.לוחשת.      

חולשת על תובנות רוחניים מכירה את המורה שבי מרגישה רואה ניצוצות מחשמלים.

 

וכך אני חוזרת הביתה, עשירה בתובנות,משוחררת, נקייה מזיהום האוויר שהרגשתי בתוכי.
 

"כיתת חיילים נעמדת"- כמבקרי המדינה השתגעה האישה !

ואני רואה אורות, מסנוורת מתשוקה, לחבק את עצמי, כמעט ערומה,  נוגעת בכולם,מרחפת.
את כולם אוהבת.מצליחה להעביר מסר האהבה מרגיעה את היורים,שלא חדלים לרדוף אותי המכוערים.

 

ועליי כתבה גדולה כותבים. משמידים הורסים,ואת שמי מכפישים.-"כת מיסטית" כולם מלחשים.
   
מוכרת הכל! לוקחת הילדים ועוזבת.
בלילה חשוך, עוזרים לי להעמיס החפצים והילדים מתרוצצים מאושרים אל החופש צועדים.

מגיעים לבית קטן נרדמים הקטנים. ואני אל עולם של הזיות נכנסת.

 

לתוך חדרי לבוש בגלימה לבנה שערו שחור ארוך, מבטו רך ומלטף.הגיע מושיעי.

בחצי ערות לא מבינה מרגישה את כובד האהבה בנוכחותו הקסומה חבוקה באיש שהיה אבי,חברי,אישי, הרגשתי דרכו שלמה מושלמת.הרגשתי מוגנת.

מתעוררת אחרת עברתי חיזיון. התמלאתי אור הבורא, חברתי למורה הרוחני שלי- בבזי.

 

מדיטציה יושבת לא זזה, נושמת מתחברת למהותי,למסע גלגוליי,מי אני? למה אני כאן?מה לי ולמסע הזה?
מגלה סודות התקיימות נישמתי,יודעת אותי.
הולכת על אש מנותקת מכאב, עושה קרחת, צמה 40 יום. נלקחת לניקוי מעי עמוק,ועוד ניקוי הוליסטי מתחברת ליישויות מרפאות, מקיאה כולי החוצה עוברת שינוי מהותי בפנימיות שלי.
 
והילדים לידי לומדים גדלים. אימא מוזרה!! זרה.
לוקחת אותם איתי מנסה לשדל אותם התקיימות חדשה מדיטציה,צמחונות, ועשייה שקטה בתוכם.והם זוכרים חיים אחרת,מתמרדים.

 

בלבושו ידעתי שאני נסוגה לאחור מפחד לבאות. בידו צוו בית משפט.
 
 הילדים נלקחים.....................
 
 
 
קישור לפרק הקודם

תגובות