טרח...... דלת הכניסה לדירה שמעלי נטרקה בחוזקה נוראית ונידמה היה שהבניין נאנק . לאחר שתי שניות, החלו דפיקות מהדהדות במעגלים הולכים וגדלים, לנוע על התקרה.
השעה הייתה שמונה בערב מהדורת החדשות החלה. הגברתי את קול המקלט כדי שהרעש מעלי יבלע בדיווח מאורעות היום, השדרן סיפר על הפיגוע במסגד בעירק. על העימותים בין הסונים לשיאים, על דקירות הסכינים של סוף השבוע ושפעת העופות. לפתע צרור שריטות עמוקות נחרצו בתקרה מכיוון מרכז הסלון לחלון. לאחר זמן קצר מידי בכדי להירגע, צרור נוסף נע מצד שמאל לאמצע החדר ואז טפיחות גסות אחלו לנוע במהירות לכיוון המטבח, ומהמטבח לאמבטיה ומשם למקומות נוספים בדירה. גם קול הטלביזיה המוגבר לא בלע את הקולות. אפילו תמונות הקרנבל בברזיל לא הרגיעו אותי. במתח חיכיתי לרעשים הבאים שלא איחרו להגיע. התיקרה כאילו נעשתה נמוכה יותר, וכל רעש הוריד אותה עוד ועוד. רק אחרי חצות השקט חזר לדירתי. הייתי כועסת, מעוצבנת, תשושה, לא מרוכזת ולא הצלחתי להירדם.
ישבתי ליד המחשב וחיפשתי עזרה. כבר שלושה שבועות עברו מאז שהגיעו השכנים החדשים, ועדין יש משם רעשים כמו שעושים דירים שבאו יום קודם. התחלתי לכתוב, השעה המאוחרת, העיפות, הכעס וחוסר האונים שהרגשתי, יצרו את אוסף המילים הבא:
שקט, שקט בבקשה,
לא תאמינו שכני היקרים
לקורה לתקרה מעל ראשי
בדירתי.
היא צורחת.
וגם זזה. דופקת
ולרוב חורקת
מסכנה התקרה.כל הזמן זה קורה לה.
בכל שעות היממה.
בכל ימות השבוע
וגם בשבת הקדושה.
ואם תשאלו אותי:
איך את חיה
הדיירת בדירה למטה?
. אני? אוי ואוי.
החריקות מעל ראשי
מעצבנות את נשמתי,
מפריעות למנוחתי
מוציאות אותי מדעתי.
ותפילה לי לבורא:
ברך הדירים שעל תיקרתי
בחופשה ארוכה מחוץ לתחום מחייתי.
אחרי כמה ימים כבר לא יכולתי להמשיך בשגרה בלי כמה שעות של מנוחה. כתיבת בתי השיר שהוספתי בכל יום לשיר לא עזרו יותר. הרעשים מהדירה שמעלי לקחו לי את ביתי, מבצרי, מקום המקלט שלי. רציתי את חיי בחזרה.
חזרתי למחשב והפעם כתבתי מכתב למקור הצרות החדש שלי, השכנים החדשים.
שלום שכנים חדשים .
רציתי לברך על בואכם לגור מעלי, אך לצערי קשה לעשות זאת כאשר מאז בואכם הרעשים מעל ראשי לא נותנים מנוח לא ביום ולא בלילה.
הלילה משעה אחת וחצי לא יכולתי לישון בגלל דפיקות על התקרה שלראשי שנשמעו עד שעה שלוש. לכן ישבתי ליד המחשב לכתוב לכם בקשה זו: נא זכרו שיש שכנים מתחת לרצפה שלכם.
כל תזוזת רהיט היא כחריקה בראש וכל דפיקת קבקב, לא נעימה יותר מכך.
לפני ימים אחדים העיר אותי רעש בשעה חמש בבוקר מהתקרה שבצד האמבטיה ולא הצלחתי להירדם שוב. קשה להתרכז בעבודה כשלא ישנים . אני מעריצה משכימי קום איך יש דרכים אחרות לספר על כך.
בימים הראשונים סברתי שזה מובן שיש קצת רעש מהתקרה כשמגיעים דירים חדשים לדירה שלמעלה, אבל כבר עבר חודש מאז שהגעתם.
רציתי רק לברך על בואכם, תנו לי לעשות זאת בכיף ולא בכעס עייף מחוסר מנוחה ושינה.
בברכת ברוכים הבאים.
השכנה מדירת הקרקע
בבקר שלשלתי את המכתב לתיבת הדואר של השכנים החדשים.
למחרת וגם יומיים אחר כך היה שקט. חשבתי לעצמי שהבעיה נפתרה וזכיתי בשכנים מתחשבים.
בבקר היום הרביעי שמתי לב שהמכתב שלי עדיין בתיבה. השכנים לא היו בבית.
שלפתי את המכתב מתיבת הדואר והחלטתי לדבר איתם אם שוב יחזרו מטרדי הרעש.
מאז דיברתי איתם פעמיים על כך, אבל הרעשים נשמעים כמו בימים הראשונים.
טרח!!! דלת הכניסה לדירה שמעלי נטרקה בחוזקה....
