לוקחת את המילים לטיול

שמעתי אותך שרה בחדר השני

לא יכולתי שלא לקנא בך

על מה שאת מסוגלת להסתיר

אולי את שוכחת את זה מהר יותר

ראיתי כבר אהבות

שמתות מעצמן

כמו שיר ישן שאיש לא זוכר

ושנינו אף פעם לא האמנו במזלות

רק חיפשנו מסתור מפני הקור

אולי שם יום אחד

נגלה את האוצר הסמוי

שמעתי אותך שרה

ואני לא ידעתי

אם את מתכוונת אלי

כל אחד מחפש אהבה

בספרים, בשירים

בסרטים של אחרים

אבל אף פעם

הוא לא מצליח להיות הגיבור

שזוכה בכל הקופה

אני שומע אותך שרה

מקנא בך על הרגע הזה

איך את לוקחת את המילים לטיול

ומחזירה אותן חדשות

איך הן תמיד שמחות לבוא אלייך

בזמן שאצלי הן מחפשות מסתור מפני הקור

אהבתי אותך

עוד לפני שקבעו את הכללים, עוד לפני ששרפו כאן גשרים

אהבתי אותך

הרבה לפני שידעתי שזה אמיתי

אבל עכשיו, בחוץ מתחוללת סופה דמיונית

אנשים נמלטים אל החדר הקטן

לראות את המסך בוער ולקוות

שיום אחד הם יהיו רחוקים

שנינו אף פעם לא האמנו בטוב וברע

שנינו לא חיפשנו את התשובה

במקומות בהם השאלות היו כבדות

ואנחנו מחזיקים ידיים

מתוך תחושה של בדידות

אנשים קופאים במגע

אני שומע אותך שרה ותוהה

האם את זוכרת אותי שהמילים יוצאות מתוכך

האם את חושבת על כל מה שקורה

בזמן שאת משוטטת במרחבי השורות

והנה שוב זה זמן אבוד

ועוד מעט ניכנס למיטה ונירדם

אני אשמע אותך שרה גם בחלומות

אקנא בך שאת יודעת לחלום בלי לפחד

שבבקרים הכל יתברר כבדיה