חזרה ליצירות
שירים

השרדות נלחמת

אלה לי | (09/11/2009 08:27) | 140 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
 
רעם המטוסים פילח את השמים השקטים, ואני  בצום, מעלעלת במסריו  "של אלוהים."סלח לי אנא סלח לי


המלחמה החלה! נאספים אנשים לאוטובוסים היישר לחזית.


  ,צמתים עמוסות טנקים משוריינים קיבלו את פניי, נגררת עם מזודה נוסעת הביתה.


השחור, מכנס בבהלה הבית. חיסכון בחשמל, אכסון מצרכים חיוניים, סידור המקלט, והנחיות ברורות להנהלות מופתית.


והוא נסע  לחזית, אוסף חללים מתים היה חוזר מדוכא להחריד בוכה  מתכנס בתוכו. 


אני ואימי משרתות החיילים מבשלות מכינות כריכים סורגות כובעים וצעיפים חמים. ידיים עובדות חסרו, הגברים בחזית, מהלולים, לתרנגולות הבצים והפרות לחלב.


 משוחררת להפליא כשהשחור לא לידי פורחת באהבתי נרקמת למגע עדין של חבר ילדות


מתחילה להבין מי אני רגישה מחממת לב סביבתי.


 ההודעה לא אחרה לבוא! חבר ילדות נהרג, מתכנסת בתוכי,  לא מבינה למה??  מרגישה צורך לשרת, להבין, מי אנחנו  ומה לנו בעולם אכזרי שכזה? 

 

*  *  *


"היעוד שלי" 


בית החולים סבב גלגליו לזכרונות האשפוזים שלי "שן נטושה"


מסתובבת במסדרונות זוכרת את הריח את הצבע מרגישה בבית.לומדת 


 סועדת משרתת את הגבוה שבי לומדת לרפא חלקים נרחבים דרך  החמלה שהיתה בליבי.


 קשובה הייתי לכאב הישן שהתגלגל אצלי דרך החולי שסבב את עבודתי .


 הייתי מצטיינת. זריזה ומפולפלת.בוכה כאב האנושות,  מתחברת לריפוי ידיי מחשמלות מבינה מרקמים של  הנפש והרוח מרפאה... עוטפת עצמי בריפוי החולים, מזמרת רוחשת חיים, קומו צאו הבריאו לא ויתרתי  ידעתי שאפשר ועוד איך אפשר...


 


קישור לפרק הקודם


תגובות

חזרה ליצירות