שירים

חיים (לזכר חבר שנפטר)

המוח מסרב להאמין,

הגוף מתכופף, עוד מעט ונשבר.

מי שהיה לי רע, תמרור ופנס - חדל.

 

בחדר הכושר אנשים מיוזעים

הודפים משקולות ברזל בלעדיך,

בברזים זורמים המים כרגיל

ושמש בוגדנית ממשיכה להתכדר.

 

כאילו אין רגבי עפר מכסים עיניך כעת,

והמון תולעים מכרסמות בבשרך.

 

אתמול אמרת לי: "הפסק עם השטויות, היה חזק"

 

ועכשיו מה

מה עכשיו

 

 

 

 

 

© כל הזכויות שמורות למשה טרופה

 

תגובות