יצירות אחרונות
לָבוֹא , לְהִתְבָּרֵךְ בְּנַחֲלַת אָבוֹת/ אהובה קליין (c) (1 תגובות)
אהובה קליין /שירים -28/08/2026 07:31
הלוואי ויכולתי גם (1 תגובות)
דני זכריה /שירים -28/08/2026 06:46
סבלנות ומכשולים (2 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -27/08/2026 21:38
שיר השבוע - אֹזֶן קַשֶּׁבֶת (2 תגובות)
בבר 1 /שירים -27/08/2026 21:37
שְׁכָבוֹת שֶׁל גַּעְגּוּעַ (3 תגובות)
אביה /שירים -27/08/2026 21:12
מקשים חמים (2 תגובות)
jakuper /סיפורים -27/08/2026 17:56
לֹא לִימַּדְתְּ אוֹתִי… מוקדש ל- BeeBee היקרה!🌹🌹🌹 (6 תגובות)
שמואל כהן /שירים -27/08/2026 17:03
עולם ערפילי (5 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -27/08/2026 15:49
השמש בחלון (5 תגובות)
דינה קגן /סיפורים -27/08/2026 12:29
שירים
טיעונים לעונשקבוצת צעירים תמימים מטיילת ברחוב, זחוחים, עליזים, חופשיים בדיוק כפי שצעירים אמורים להיות. משפחה חולפת על פניהם גבר מבוגר, רעייה ובת - משפחה רגילה בקרב הבריות. להלן טיעוני עוכרי הדין: לפתע, ללא כל סיבה נראית לעין גבר מבוגר הטיח עצמו באגרופיהם ובעיטותיהם של הצעירים החביבים, כולם עד האחרון שבהם עובדים, בני משפחה ותלמידים מעולים. האיש הטיח עצמו שוב ושוב עד זוב דם, ובשארית כוחותיו קפץ (ללא התראה מוקדמת) וטבע בים. הצעירים, כבודו, טוענים לאי שפיות ואבדן זיכרון, ובכל אשמות התרופות השונות שלקחו למיגור דיכאון. כבוד השופט, כלל איננו מבינים על מה כל הרעש וההמולה הן התאבדויות הפכו נפוצות כמעט כמו אכילה. לסיכום, כבודו, יורשה לי להציע לכבד את חוק כבוד העבריין וחירותו כי הקרבן שלמעשה הינו הנאשם העיקרי השיב נשמתו לבוראו. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |