יצירות אחרונות
אי אפשר עוד (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -04/05/2024 22:19
הקזוארינות (0 תגובות)
צביקה רז /שירים -04/05/2024 21:46
כְּשֶּהַתוֹתַחִים רוֹעֲמִים (0 תגובות)
אביה /שירים -04/05/2024 16:45
הַלֵּב. הַלֵּב. (1 תגובות)
רבקה ירון /שירים -04/05/2024 11:58
עמימות (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -04/05/2024 11:30
ימים חסרי נשימה (5 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -04/05/2024 08:58
ויפה, כה יפה הדרך (9 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -03/05/2024 22:07
שירים
טיעונים לעונשקבוצת צעירים תמימים מטיילת ברחוב, זחוחים, עליזים, חופשיים בדיוק כפי שצעירים אמורים להיות. משפחה חולפת על פניהם גבר מבוגר, רעייה ובת - משפחה רגילה בקרב הבריות. להלן טיעוני עוכרי הדין: לפתע, ללא כל סיבה נראית לעין גבר מבוגר הטיח עצמו באגרופיהם ובעיטותיהם של הצעירים החביבים, כולם עד האחרון שבהם עובדים, בני משפחה ותלמידים מעולים. האיש הטיח עצמו שוב ושוב עד זוב דם, ובשארית כוחותיו קפץ (ללא התראה מוקדמת) וטבע בים. הצעירים, כבודו, טוענים לאי שפיות ואבדן זיכרון, ובכל אשמות התרופות השונות שלקחו למיגור דיכאון. כבוד השופט, כלל איננו מבינים על מה כל הרעש וההמולה הן התאבדויות הפכו נפוצות כמעט כמו אכילה. לסיכום, כבודו, יורשה לי להציע לכבד את חוק כבוד העבריין וחירותו כי הקרבן שלמעשה הינו הנאשם העיקרי השיב נשמתו לבוראו. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |