מהיום שהתחלתי

מהיום שהתחלתי ללכת

ידעתי לאן אגיע בסוף דרכי

מהיום שהתחלתי לדבר

ידעתי מה אומר ואיזו משמעות תהיה למילותיי

מהיום שהתחלתי לראות

ידעתי על מה לא אוכל להסתכל

והנה אני

עומד בפני תהום

ומבקש עוד צעד

עוד מגע

שאוכל לדעת את עצם קיומי

מהיום שהתחלתי לשמוע

ידעתי איך תישמע הזעקה

וכמה חדה היא השתיקה

כן, מהיום שהתחלתי לחלום

ידעתי שאיאבד עניין במציאות
והיא השתחררה ממני

והיא לא נתנה לי לחזור אליה

כאשר הייתי לבד

מהיום שלמדתי מהי אהבה

ידעתי שלא אוכל לעולם

לברוח מפניה

והנה היא יורה בי חצים מכל פינה

אין בי את הכוחות להגן על עצמי

הנה אני עומד אל מול המראה

ומנסה לא להסתתר

מנסה להשתחרר

מגאולות שקריות, מחטאים אמיתיים

והם חוזרים אלי

בכל סיפור, בכל סרט

מהיום שלמדתי לשתוק

ידעתי שלא אדע לצעוק

על כאב שחותך בסכין חדה

ומשאיר עקבות של דם

אחריהן לא אדע לאן להגיע

מהיום שהתחלתי ללכת

ידעתי לאן אגיע בסוף הדרך

מהיום שהתחלתי לחשוב

ידעתי

שכל המחשבות ביחד

יקיפו אותי ויסתירו מפניי

את הדרך הבדיונית

מהיום הזה ועד היום

אני תוהה, האם יכול היה להיות יום אחר