חזרה ליצירות
שירים

נואייבה-ניו יורק-רמת גן

יצחק אור | (01/10/2009 22:10) | 151 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
א.
והייתי מזוזה על גופך
הערום
והייתה הרוח בבשרנו החשוף
החם
ופעמוני אש מלטפים גאוות הדם
שיח דקלים עם ערב
קרני שמש מתערטלות לבוקר
לבושך יחיד
בצאתך מים
והרוח,הרוח
נוגנת בבשר
 
וז...את ליזבת בנואייבה
כל הלילה ההוא
כאילו ז... את הולנד כולה
צבעונים עלו בדמי
ריח אחו רחוק
מתוק
אש חברה לאש
בצלילי "סוזן" מתחנפים,רכים
 
וקדתי לאמור,
תודה,תודה ליאונרד
 
ב.
ננסי
לאחר כמעט שלושים חזרתי
דגליי אינם עלי
צ'לסי ביום אביבי
עברתי מול שער הברזל
פעמיים
כמו דבר לא השתנה,
בשלישית
טיפסתי במדרגות
רק קומה שניה,זוכרת?
לא העזתי אפילו להקיש
שמא...ואולי
 
אינני יונה אחר מים רבים
אני אחר
בחצר ראיתי את
הפינה בה
קברנו את ליאונרד כהן
הספר והקלטת
בקופסת מתכת
שישארו לעד
שמא ואולי ו...אם
 
"צריך לצלצל פעמיים"
לא צילצלתי
לא חפרתי
הספר והקלטת
אינם שלי עוד
אבוד
נפשי קרועה
 
כבדה נשמת העיר
אכלתי צהרים ב"במקום שלנו"
לבד
לא הייתי צריך למלח
 
אפריל בניו-יורק ואיני ראוי
 
ג.
המתה העיר
כאילו ירד הבורא להכריז
כהן כאן כהן כאן
יומהולדתי כאן
וחברתי לכסאות פלסטיק באזיקונים
וירוק הבנק
ולהבות להבות בעיניים
ובאחת-הוטחתי לאחור
נואייבה כאן,ניויורק כאן
את ואת ואת
 
והרוח היתה אותה רוח
והאש נעורה
והיה כהן גדול על הבימה
נוגן ושר
וראיתי את זהב שערך בחול
במדבר
וראיתי את גאוות גופך
בצ'לסי
ואני כאן,אני כאן
 
דקרו המילים
כאילו סוזן הייתה לאלמנה
ומריאן מתה לעד
כן,זו לא הדרך
התפוזים מתים כבר מזמן
הדרך חסרת רחמים
אין צבא ישע להושיע
ואני-כאן
 
טרוף טורף
כתונת יצחק
טבולה בדמע.
 

תגובות

חזרה ליצירות