גיל 16

בתים קטנים מסודרים בשורות

ליד כל בית יש גינה קטנה

וחנייה עם רכב אחד

אנשים הולכים על מדרכה נקייה

כלבים חוצים את הכביש במעבר חצייה

ומהרחוב

אי אפשר לראות שום דבר שנעשה בבתים

רק חלונות מבריקים ותמונות של אנשים חיים

אנחנו חולפים שם 

כמו משאירים סימן

מבקשים לחזור לגיל 16

להתגנב מאחורי הגדר

לסיגריה ראשונה

ואחר כך לברוח אל החדר

לשמוע את הלהקה מנגנת

הכרנו את הפנים של האנשים

הם לא השתנו מאז

ידענו איך קוראים להם

זה לא הפריע לנו

הסיפורים שכתבנו אז

מופיעים מולנו חיים

מה שאנשים יודעים

מה שאנשים לעולם לא מספרים

ועכשיו אנחנו סופגים את זה

רוצה לחזור איתך לגיל 16

ריקוד ראשון אחר כך נשיקה

רוצה לחזור איתך למקום שלא היינו, שלא הכרנו

רק כדי לגלות שזה באמת קיים

אבל כאן, כל הבתים מסודרים בשורות

הקירות צבועים בלבן, והשמיים תמיד כחולים

נדמה שמהכביש הזה

לא מגיעים לשום מקום

לעולם אי אפשר לעזוב

אנחנו רק יצאנו לרגע והנה חזרנו

מחכים להתפרק

מחכים להיסדק

בפנים הכל מתערער

בזמן שבחוץ, הדשא שלנו עדיין ירוק

כן, את אמרת לי פעם, שהיינו צעירים

שאנחנו לעולם לא נזדקן

הבטנו באחרים וידענו לברוח מזה

בגיל 16 חיים הרבה יותר ויודעים הרבה פחות

שזה מתהפך, אנחנו מפסידים

הבתים מסודרים בשורות, כל החשבונות שולמו

אנחנו עכשיו כמוהם

נוסעים על כביש שאי אפשר להגיע ממנו לשום מקום

אם היינו חוזרים לגיל 16 עכשיו

האם הכביש היה מוביל אותנו למקום אחר?