שירים

משחק הדמעות

"אני לא מאמין שאת עוזבת אותי", אמרתי למריה כאשר גבי מופנה אליה. תמיד כשהיה לי משהו קשה להגיד, ברגע של אכזבה ממשהו, הייתי מדבר כשפניי מופנות אל הקיר, וגבי אל איש שיחתי. הרגל שכזה. מריה החליטה לעזוב אותי לטובת חואן. הבן זונה העשיר, אם רק היתה לי מחצית מממונו, הייתי ממגן את כל בואנוס איירס מהקאסמים! הוא ודאי כבש אותה עם כספו. כזו היא, רואה פסו ומיד שוכחת מהשאר.

חזרתי הביתה, חושב על מה הייתי צריך לשפר. אני לא מאמין שזה מה שאמרו לה להגיד, היא נפרדת ממני! הבמאים האלו טיפשים. אם הייתי כותב את התסריט, הייתי מסדר לעצמי עוד המון סצנות מיטה איתה. רציתי לזרוק זבל, ועשרות מעריצות בגיל הטיפש-עשרה קפצו עליי בנסיון לקבל חתימה. אחת אף רצתה שאחתום לה על החזה העצום שלה. בת 13, מה היא אכלה שגרם לה להתפתח כל כך מהר? העולם של היום... חזרתי במהרה הביתה, הרגשתי צורך לדפוק כמה בירות. אז דפקתי. ג'ולי הגיעה אליי מאוחר. תמיד מאחרת החצופה. אז דפקתי. שוב.

לא קלים הם חייו של כוכב טלנובלות. ב-7 בבוקר אני כבר בדרך לאולפן, עם כריך צ'וריסו מענג שקניתי אמש. כל השרירים שהיו לי, נעלמו לטובת צמיגונים קטנים. אשמתי שאני רעב כל הזמן? ארגנטינאי או לא? כל הדרך אני תוקע גרעפסים בלי שישימו לב. מריה קוראת לי 'מסריח', אני משיב לה שהמריח הוא המסריח. היא מאמינה לי בסוף. אני שחקן טוטאלי! 56 אחוז רייטינג, משהו מטורף. לא התביישנו אחד מהשני, אחרי הכל אנחנו משחקים ביחד כבר שנתיים, מאז ההצלחה של 'אהבה אסורה בהחלט', דרך הכישלון החרוץ ב'סודותיה של מריה', והפריחה המחודשת בסדרה הנוכחית 'כשגבי מופנה אלייך'. זוג נוצץ שכמונו.

בכל אופן, באולפן אני מבלה את רוב היום. בחדר האיפור מרסדס מעצבת את פניי כאוות נפשה, העיקר שלא יראו את הפצעים שיצאו לי מהפיצה של אמש. המלבישה שלי דואגת שאיראה במיטבי, למרות שאני לא חש בנוח כשבגד של אלפי פסו מונח עליי. לא משום שהרגו בשבילו כמה פרות, אני הרי חולה בשר, אלא כי פשוט זה לא אני. אני משנן את הטקסטים המזעזעים תוך כדי ישיבה בשירותים. במילא אני צריך רק לבכות על כך שמריה עזבה, ולקנח במשפט מפגר שלקוח מסרט של אבי ביטר, שמן ישראלי. ראיתי פעם סרט שלו, תרגמו לי לספרדית. צחקתי במשך כל הסרט מרוב שזה גרוע.

זה היה אמור להיות הפרק שמסיים את העונה של הסדרה, והוחלט לשדר לפני כן פרק שלם של פספוסים. הביאו את מראדונה, שמנמן עם סיגר, בכדי שיערוך את הכל. בהקרנה מוקדמת שמתי לב שהכניסו את הקטע בו באמצע סקס עם מריה, הפניתי לה גב. הרגל שכזה. חברי הטוב כמעט ונשבר בגלל התנועה החדה ההיא. קטע בלתי נשכח נוסף היה בפרק בו גיליתי שהיא בהיריון מחייזר, והרופא שביצע לה בדיקת אולטרא-סאונד, לא הפסיק לצחוק כשראה את התינוק עם שתי קרניים. צחקנו מכל שניה, והתכוננו לרגע הגדול של העונה. פרק הסיום.

ההתרגשות היתה רבה. לא ישנתי בלילה, והפעם לא בגלל ג'ולי, מכיוון שהיא לא נתנה לי. לא נרדמתי מרוב מחשבות, ידעתי שאצטרך להיות במיטבי. מריה היתה חושנית כהרגלה. לא רציתי להאמין שהתסריטאים גמרו את הסיפור בינינו. קיוויתי שהפעם תהיה לי הפתעה. הטקסטים ניתנו לנו דקות ספורות לפני הצילומים, בכדי שלא נגלה את העלילה. ממש מעניין מישהו, חשבתי. כשקראתי סוף סוף מה הכינו לי, לא האמנתי. הם רוצים שמריה תגיד לי שהיא לא יכולה בלעדיי, ושניה לאחר מכן תידרס על ידי רכבת. גוף כל כך אלוהי, ממש בזבוז הקצאה למות ככה, חשבתי לעצמי. מילא היתה ממש מגעילה, לא היה לי אכפת לגרום למותה. אבל מריה? לפחות שיתנו לי פעם אחת אחרונה איתה.

הסצנה החלה, ישבתי על הספה כשלפתע פעמון הבית צלצל. המשרתת אנג'לה, לבושה בשמלה של נזירות, ועם זאת בעלת מחשוף נדיב, פתחה את הדלת. מריה עמדה בפתח, וביקשה להיכנס. הזמנתי אותה פנימה, לא לפני שבחנתי את גופה המדהים, שהכרתי כל כך טוב במשך 99 פרקים. ביקשתי מאנג'לה קפה, ושאלתי את מריה מה רצונה. 'עזבת אותי לטובת עשיר, שכבת עם חייזר, התחלת לשמוע שירים של תמיר גל. מה עוד את רוצה מחיי???', שאלתי אותה בכאב מבוים. היא השיבה שהיא מצטערת והיא אוהבת אותי ולא יכולה בלעדיי. קמתי והפניתי לה את הגב. "למה לא באת לפני כן? עכשיו אני לא יכול להיות איתך. אני......הומו. חואן, בוא". מריה היתה המומה וחשבה רק על איך הצליחה, שלא במכוון, לעזור לשני אנשים לחצות את הכביש, והם לא היו בני 80. היא טרקה את הדלת ורצה החוצה, כשדמעות על פניה, או יותר מדויק, בעין אחת. רכבת שעברה במקום דרסה אותה למוות. התסריט התממש. זום עליי, זום על המשרתת, שנינו בהלם. כתוביות סיום. קאט.

האמת, נעצבתי כשהכל הסתיים. מריה נפרדה ממני בחיבוק, ג'ולי ניחמה אותי בסקס מטורף עד אור הבוקר. הצעתי לה נישואים, הפעם פנים מול פנים, והיא הסכימה. מספר חודשים לאחר מכן נולדו לנו שני סייחים, עם כובעי בוקרים. חואן הזה לא בוחל באמצעים, חשבתי. גם על חברה שלי הוא רכב!

עכשיו זה אני, ג'ולי, ושני סוסים. אחלה סדרת המשך יצאה לנו. אבל מה, מאז הבגידה, יחסים פתוחים.
החיים הם טלנובלה אחת גדולה. מישהי רוצה לשחק לצידי?

תגובות