החוג לחיים

כשאני כועס על קולגה לעבודה, אני אומר לו בוקר טוב מעט זועף יותר, ולא משהה עליו מבט. 

אני רוצה לומר לו מה אני חושב עליו באמת, אבל

במקום זאת אומר: "שלום, מה שלומך", בולע את הרוק, מכחכח בגרון

ומאחל: "שיהיה לך יום נפלא". 

זו מחאה קטנה ועלובה, צביעות אם תרצו, אבל הפסקתי לבוז לעצמי על כך.  

היום כשאמרת לי בוקר טוב היה קולך זועף יותר, והשפלת המבט. המהמת: "שלום מה שלומך", בלעת את הרוק, כחכחת בגרון, איחלת: "שיהיה לך יום נפלא".