סיפורים

ד"ר ג`ייקל ומאסטר הייד - סיפור סאדו ארוטי רומנטי - פרק ב`

הסיפור מיועד לבני 18 ומעלה.
מומלץ לקרוא את פרק א' קודם.
 
 
השעון המעורר מצלצל. שש וחצי בבוקר. אני פוקח את עייני ורואה את מאמי מולי, מביטה בי בשקט. מסתובב לכיוון השידה, שולח יד לכיוון השעון הארור, ומסתובב חזרה. מאמי מחייכת אליי, ואני, חצי-ער חצי-ישן מושך אותה אליי, מחבק אותה, ונרדם.
לאחר כחמש - עשר דקות אני מתעורר שוב ומוצא את מאמי בתוך החיבוק שלי, ואת המאמי הקטן-גדול שלי בתוך ידה, חפון.
אין כמו זקפת בוקר. אני מרגיש כאילו נוספו לו עוד כמה סנטימטרים... הפוזה הזו כל כך מגרה אותי. התשוקה והחירמון מצטברים ומגיעים אט אט מעבר לקו האדום, אני מרגיש שתשוקה חייתית אופפת אותי.
"תפתחי את הכוס שלך!" אני פוקד עליה לפתע. והיא, היא עוזבת אותי למטה ופותחת אותו. "אמרתי לך, ל-פ-ת-ו-ח  א-ת  ה-כ-ו-ס, ז-ו-נ-ה!",לפי טון הדיבור שלי היא כבר יודעת כיצד לענות לי, "אבל הוא פתוח אדוני" היא עונה בתמימות. "אין לי זמן לשטויות שלך", אני אוחז בראשה ומוריד אותו מטה-מטה, לעבר איזור החלציים שלי, ופוקד - "בפעם האחרונה, תפתחי את הכוס שלך אישה!!!", עכשיו היא הבינה, היא פותחת את פיה חזק-חזק והלשון כולה בחוץ. אני מתחיל לבעול את הכוס המתוק של שפחתי, בהתחלה לאט, בעדינות, מכניס, מוציא, מכניס, מוציא, לאחר כדקה הקצב מתגבר, יותר עמוק, עוד יותר עמוק, עד אשר הוא נכנס "כל הדרך אל הבנק", אני נשאר שם כמה שניות, מהרהר אם לבצע הפקדה, הכלבונת שלי נאנקת אך מנצלת את הרגע ומלקקת את אשכיי בלשונה, ו...... אני יוצא. היא לוקחת אויר, מתכוננת לבאות, שניה וחצי אחרי אני שב וממלא שוב את "איבר מינה".
אין לה מוצא. היא שכובה על גבה, המיטה מאחורי ראשה ואני מלפניו, חודר ובועל את גרונה. 
לאחר כעשר דקות - רבע שעה, אני נכנס עד הסוף בפעם האחרונה, הר הגעש מתפרץ, כל גרונה מתמלא זרע לבן חם וסמיך, היא בולעת בשקיקה, ואני, אני נשכב ללא כל תזוזה.
לאחר מספר שניות אני שולח יד מטה ומושך אותה משיערה בעדינות מעלה, אליי. היא מחייכת. "הייתי כלבה טובה אדוני?" היא שואלת. "היית אחלה כלבה, מאמי. יותר מלאסי ששבה הביתה ויותר מעזית הצנחנית!" אני עונה לה ברוגע ומנשק לשפתי ה"כוס" הבשרניות שלה.
כבדרך אגב אני מביט בשעון, "שיט! אני עוד אאחר לעבודה!" אני אומר לה. מנשק נשיקה אחרונה על אפה הקטן ומתחיל להתארגן.
שירותים. מקלחת קלה. מתלבש ומגיע למטבח. מאמי בדיוק סיימה להכין לי את כוס התה שלי. אני מתיישב ולוגם מהתה, והמתוקה שלי מתיישבת על הריצפה, לרגליי. מחבקת אותן, וקוראת לי תוך כדי את כותרות עיתון הבוקר.
"כלבונת, אחלה תה!" אני פוסק. נעמד ופוסע לעבר התיק, מאמי לוקחת את המפתחות, אני את התיק שלי, ואנו יוצאים.
כמה פסיעות והגענו למכונית. הנסיכה שלי פותחת לי את הדלת, אני נושק לה על הלחי ומתיישב. חגורת בטיחות. קליק. עוד קליק לשמאלי, התנעת מנוע ואנו נוסעים.
בדרך אנו מדברים לנו על הא ועל דא. מחייכים וצוחקים. תוך כדי אני פותח את חלון הרכב. אין כמו אויר כפרי קריר על הבוקר.
לאחר כחצי שעה אנו בעיר. אני מנצל כל רמזור אדום כדי לשלוח יד וללטף את כף ידה. מלטף את אצבעותיה הדקיקות. מלטף את ציפורנייה המתוקות עם הלק הוורוד. הרמזור מתחלף, אני נושק לידה, "עד הרמזור הבא" אני אומר לעצמי, ואנו ממשיכים בדרך.
לאחר מספר דקות הגענו. החמודה שלי מביטה בי ואני בה. אנו לא רוצים להפרד. אני מביט בה, ומביט בשעון הרכב, "דוממי את המנוע", היא מדוממת. אני שולף אותה ממושב הנהג, מחבק ומנשק אותה, מחול אהבים אחרון, מאחל לה יום טוב, נושק למצחה, ויוצא בלית ברירה מהרכב.
מגיע אל החבר`ה במשרד, "אהלן, בוקר טוב... ועוד כתריסר ברכות מכתריסר אנשים". ישיבת צוות קטנה והיום מתחיל. אחלה מקום, אחלה עבודה. לקח לי לא מעט זמן עד שהתקבלתי, אבל היה שווה לחכות. לפני שהספקתי לומר דוקטור ג`ייקל ומאסטר הייד, היום חלף עבר לו. לא האמנתי. שולח SMS לנסיכה שלי, מבצע גיבוי אחרון, מכבה את מסך המחשב ויורד.
לאחר כעשר דקות היא מגיעה עם הטרנטה שלנו, יוצאת מהרכב ופותחת לי את הדלת, אני מחבק ומנשק אותה. כל כך התגעגעתי לשפתיים הללו. קטנות ובשרניות. אני מנשק, נושך אותן קלות, נותן ספאנק לתחת העסיסי שלה, "חולה לך על התחת" אני לוחש, ומתיישב במכונית. היא מקפצת לה כאיילה לצידה השני של המכונית ואנו מתחילים בנסיעה.
הגענו הביתה. הדלת נסגרת. מאמי ישר מתפשטת. כך עליה להסתובב בבית. אני פושט את חולצתי ספוגת הזיעה, מתיישב על הספה,  מפעיל מאוורר ונרגע מהיום. הכלבלבה שלי מגישה לי כוס אייס-טי, וישר יורדת על ברכיה לחלוץ את נעליי. אני נרגע, לוגם מהמשקה, ונהנה מהמסאג` הקל בכפות רגליי.
לאחר כעשר דקות אני נעמד והולך לכיוון המקלחת. מאמי שואלת אותי "חמוד, מה לחמם לך לאכול?". "ספגטי, שניצל וברוקולי מאודה" אני צועק לה מהמקלחת. רבע שעה ואני בחוץ. הארוחה מוכנה והכלבונת שלי מחכה לי על 4 ליד השולחן.
השולחן ערוך יפה. צלחת עמוסה, כוס, סכו"ם, קרטונית נקטר ומוזיקה נעימה ברקע. מתחת לשולחן מונחת קערת אוכל ושמה של הכלבונת שלי חרוט עליה באותיות מוזהבות.
אני מתיישב ומתחיל לסעוד וכך גם כלבתי. אני עם הסכו"ם, והיא על 4, עם פיה, ללא ידיים כלל.
סיימנו לאכול. אני ניגש למקפיא ומוציא גלידה. מאמי מביטה בשקיקה. "את גם רוצה מנה אחרונה?" אני שואל בחיוך.
"כן!!! כן!!! בבקשה!" היא עונה בשמחה. "אל דאגה, את תקבלי את שלך" אני עונה, וחיוך סאדיסטי נמתח על פניי.
אני מתיישב ואוכל מהמעדן ומביט מטה בעיניה הסקרניות. לאחר כשתי דקות אני מניח את הכפית, "ועכשיו המנה האחרונה שלך!" אני אומר בטון ערמומי, ומשחרר את חגורת המכנס. מאמי מסננת "מנייאק" לחלל החדר בציחקוק, ואני מניח את ראשה בין רגליי. היא יורדת לי איך שאני אוהב, ואני מלטף את ראשה. תוך כדי הליטוף אני עושה 2 קוקיות משיערה החלק, 2 ידיות אחיזה אשר בעזרתן אני מניע אותה מעלה, מטה ולצדדים. לקראת השיא אני לוחש "מצטער אבל יש לי רק בטעם וניל", משחרר את המנה היומית, נשען על הכיסא ונרגע.
"אז וואט דו יו נואו, כלבה ונילית יש לי" אני לוחש ברוגע. הקופיפה מצחקקת לה שם למטה ומחבקת את רגליי.
אני שואל אותה אם יש משהו מעניין היום בטלויזיה, והיא עונה לי שהיא השכירה DVD חדש. סרט מד"ב שעוד לא ראיתי.
אני מושך אותה למעלה, נשען לאחור על משענת הכיסא, והיא מתיישבת עליי פסוקה. שדיה נוגעים בגופי ואנו מתחבקים. "את חושבת על הכל את, מה?... ממש ערכת בידור. בידורית 3000" אני לוחש לה. "בשבילך עד חצי המלכות" היא עונה בקול סקסי ומתגרה.
אני מטייל עם ידיי על שדיה ומחייך, עד אשר באופן פתאומי אני לופת אותם בכוח ואומר בקול זדוני "רק חצי המלכות? מה קרה לחצי השני? אה, אה, אה???". היא צורחת, צוחקת ומייללת.
אני הולך לסלון ומתיישב בכורסא שלי. מאמי טוענת את ה-DVD, מגישה לי את השלט ומתיישבת לרגליי. תוך כדי הסרט אני מלטף את ראשה והיא מחבקת את רגליי.
קטע מפחיד, היא מחבקת את רגליי בחוזקה וצורחת כמו נערת טיפש-עשרה. אני טופח קלות על ראשה, מחייך וממשיך ללטף.
אחלה סרט היה. מעביר ערוץ, חדשות. "קופיפה, הכורסא גבוהה מידיי מה עם ההדום הזה שביקשתי שתקני?". היא מספרת לי שהיא ביררה מחירים אבל לא התפנתה לקנות אותו. "תשכבי על הגב ותכנסי מתחת לכורסא!". היא עושה כדבריי ואני מניח את כפות רגליי על שדייה. "במחשבה שניה אין צורך בהדום..." אני מסנן, מגביר את הווליום, ונהנה מהכריות הנעימות אשר תחת רגליי.
מזפזפ ל-MTV. וידאו קליפ חדש. לפתע הפסקת חשמל. "זין!". שקט סורר בסלון. לאחר מספר שניות רעיון עלה במוחי. "רציתי לצפות בכוסית ההיא רוקדת ב-MTV וזה מה שאקבל!", הולך לכיוון המטבח, מדליק 2 נרות, מתיישב על הכורסא ומוחה כף פעמיים. "תבדרי אותי עזיזה" אני אומר בטון ציני-מחוייך. ועזיזה אכן מבדרת אותי ומתחילה לענטז מולי.
אני משחרר את המכנס. "אני אוהב איך שאת רוקדת לצלילי החליל שלי" אני אומר, ומוציא אותו. מבט מגורה בעיניה. היא ממשיכה לענטז ושולחת מבטים חפוזים, פעם לעייני ופעם לחלילי. אני מביט בחמוקיה מקפצים להם. מביט בתנועות האגן, בעכוז המשתולל, וחושב לי בלב "האם לארוחת ערב אני רעב כעת, או שמא לשדיה של עזיזה?"...
לא יכלתי להשאר אדיש נוכח זוג הצריחים המקפצים, החלטתי שהגיע הזמן לעוד מהלך. לשח. שח-מט.
נעמדתי וצעדתי לעברה, החזקתי אותה באגן, וחייכתי. היא הפסיקה לרקוד והשפילה מבטה בכניעה. ליטפתי את שדיה וסטרתי להם. ליטפתי את פניה וסטרתי גם להם. אחזתי בסנטרה, הרמתי את ראשה מעלה, פיזרתי את שיערה ואספתי את שדיה. הבטתי בה לרגע, הרמתי אותה בזרועותי ופסעתי לעבר חדר השינה, שם הנחתי אותה על המיטה שכובה על גבה. פיסקתי את ידיה ורגליה וכבלתי אותן לקצוות המיטה. את איבר מינה פערתי בעזרת ספרדר וכך גם את פיה. קשרתי סרט שחור לעיניה, "אל תלכי לשום מקום" אמרתי בטון הומוריסטי, ויצאתי מהחדר. כך היא המתינה לי, כולה פעורה, מוגשת ונוטפת מזוג חוריה הפעורים.
לאחר כעשר דקות תמימות חזרתי אל החדר והבטתי בה. קשורה וחסרת אונים. פסוקה ומפוסקת. חור אנושי.
החזקתי את סנטרי וליטפתי את זקני "מה אעשה איתך חור מתוק שלי, מה אעשה...? הממ..." מלמלתי לעצמי.
לאחר מספר שניות שיחררתי אותה מכבליה ובעדינות שלפתי את הספרדר מאיבר מינה. התרתי את הסרט שקשרתי לעיניה והיא הביטה בי במבט כנוע, תוך כדי שפיה פעור כולו ונוטף רוק תודות לספרדר. חייכתי ושאלתי "עזיזה, את מכירה את השירות הזה, הממ, איך קוראים לו?... כוכבית 72? עקוב אחרי, נו... מכירה?". והיא בתגובה "אהה ההא אאהה". "דברי עברית, מכירה? כן או לא???". שוב - "אהה האאא אההה אהההה!". "טוב, את מדברת שטויות. יא פעורה אחת... שוקיסטית קטנה" טפחתי קלות על לחייה. "קיצר, את עושה Follow me לזין שלי, קפיש?". "אהה". "אחלה-אחלה" אמרתי במבטא ערבי-אשכנזי והתחלתי להלך לי בבית תוך כדי שעזיזתי מנסה על ברכיה להדביק את הקצב, ובפיה הפעור מנסה להכיל את חלילי. הילכתי לי למטבח, למקרר, הכנתי לי ארוחת ערב קלה, ועזיזתי... עזיזתי לא זמינה. "המספר שחייגת *היננו* מחובר, תודה"...
צילצול. באמצע הארוחה - טלפון. "פאק". רצתי לטלפון, ועזיזתי מנסה להדביק את הקצב, כמו דבורה קטנה הכמהה לצוף המתוק. לאחר כחמש דקות שבתי לשולחן המטבח ועזיזתי "פולוינג מי". התיישבתי והמשכתי לסעוד, ותוך כדי הארוחה, בפה מלא, אני מסנן "אחלה שירות העקוב אחרי הזה"...
סיימתי לאכול והבטתי מטה אל בין רגליי, ועזיזתי החדורה, הפעורה והמוכלת הביטה אליי בחזרה. "היית כלבה טובה ולכן מגיע לך פרס!" עיניה של עזיזה התמלאו אור. "יודעת מה הפרס?", עזיזה הנידה ראשה לשלילה, זה <גרעפס>.
קמתי והלכתי לכיוון "החדר"... לכיוון החדרון שהפכנו ל"מרתף" סאדו קטן, שם היה גם משכנו של המחשב שלנו.
התיישבתי ליד השולחן וגלשתי לאתר metronomeonline נקודה קום והפעלתי את המטרונום הדיגיטלי. עזיזתי היתה בפוזה הנכונה כל הערב, אך רק התחילה במצווה... והרי כל אחד יודע ש"המתחיל במצווה אומרים לו גמור"...
וזה בדיוק מה שרציתי, לגמור.
ציוותי על עזיזתי החמודה להניע את ראשה מעלה ומטה לפי מקצב המטרונום. בהתחלה כיוונתי את המטרונום למקצב איטי.
נשענתי על משענת הכיסא ונהנתי מרכושי. לאחר כדקה, בהקלקת עכבר הגברתי את הקצב, וראשה החל לעלות ולרדת יותר ויותר מהר, כאוטומט. כך שיחקתי לי עם קצב ה"מציצומט" שלי, עד אשר הוא יצא... לבן, צחור, סמיך ו..."זכאי". כמו אריה.
הרגשת הקלה. רוגע.
לאחר מספר שניות של התרגעות והסדרת הנשימה, שיחררתי לאט ובעדינות את מלתעותיה של החמודה שלי מ"כבלי" הספרדר האימתני. "אוי חמודה קטנה שלי, את בסדר?" שאלתי. "מה המאסטר הזה עולל לך...?" נשקתי לידיה וחיבקתי אותה חזק. שנינו היינו כבר ממש מותשים, עשינו מקלחת קצרה והלכנו לישון. אני בבוקסר והחמודה שלי עירומה, כמו תמיד.
נרדמנו מחובקים כאחד.
כדור נייר נזרק לעברי, "הלו מה נסגר איתך? שוב חולם בהקיץ על ההיא?". היה זה ש`. חבר לעבודה. "אל תדאג חביבי, יש הרבה דגיגות בים, יאללה, מה שהיה היה גבר, יהיה טוב" הוא עודד. ואני חשבתי לעצמי שאכן ישנן הרבה דגיגות בים... אך כמה כלבלבות יש? וכמה מתאימות יש?
המשכתי בעבודתי... "הממ, היכן הייתי?" חשבתי לעצמי בקול, "אה, כן......" והמשכתי להקליד...
Del.

[פורסם במקור בבלוג שלי בתפוז. בלוג שעוסק ב יחסי שליטה , סאדו , או בדסמ בקיצור:  http://blog.tapuz.co.il/drmr  מי שמעונין/ת ליצור קשר - האייסי והמסן שלי שם בתפוז]

תגובות