שירים

יקיצה

לומר שהיה זה חלום, לא ניתן.
היתה זו שעת טרום-יקיצה,
חושיי התחדדו,
קלטו רמזים של העולם האמיתי.
 
אבל שם,
באותו עולם שבין ההכרה לתתהּ,
שם נבראת לי במלואך, ביופייך,
ואני, במלואי, כבשתיך. נכנעת.
 
אך אט אט התקרבה הדעת,
הדוחקת הצידה תשוקתי,
וכך, לפני הקץ,
הקצתי משנתי. 

תגובות