שירים

רצועת חוף בשחור

 
חום יולי.
מתרפקת על רגעי חסד של מזגנים מיוזעים.
מוגנת  בין הכתלים, עד זעם יעבור.
בשברונו של יום,
רצועת חוף תתהדר בשחור אדרתה.
הרקיע, זה מזמן נפרד מתכול שובלו, כאחד הם.
מתרווחת אל מול ים,
עוצמת עיניי, מדשדשת ברגליי,
חשה חומו של חול שנשתמר מלהט חמה.
רוח קרירה נושאת מליחות, אוחזת בבשרי.
גלים משתברים בלובן קצפם,
ממתיקים סודם, נסוגים אל האין סוף.
ואני...מתערסלת ביינותם,
חופנת בין אצבעותיי את זהוב האתמול.

תגובות