סיפורים

התערוכה של מאירה

 

 

©

 

 

 

 

התערוכה של מאירה

 

" 32 אריזות עם תמונה של דולפין, 32  אריזות עם תמונה של כריש על המכסה" צעקה

מאירה בטלפון לשי.אחראי על הקופסאות בתערוכה.

"אני ביקשתי של 64  הקופסאות מהצבע הכחול היו עם תמונה של דולפין " אמרה מאירה.

"לא יכול להיות " ענה שי "אני מבטיח לך להחליף את כל המכסים ועליהם אנו נשים תמונה

של דולפין ".

" ואיך זה יתאים לשאר האריזה  הצבעים לא ייצאו אותו הדבר" ענתה מאירה .

"למה את חושבת שלא " ענה שי.

"כי זה הדפסה אחרת " ענתה מאירה.

"אנו נבוא לאסוף את כל האריזות שנמצאות אצלך " ענה שי.

" מתי עוד שנה !!! " כעסה מאירה.

"עכשיו כבר יצא שליח אליכם " ענה שי .

" מתי אני אקבל את האריזות האלו " שאלה מאירה.

" מחר בבוקר " ענה שי.

" מחר בבוקר מאוחר אני צריכה להיות בתערוכה " ענתה מאירה.

"אנו נביא לך לתערוכה מבטיח מבטיח " ענה שי.

"ואם לא אני תולה אתכם " ענתה מאירה.

"אני מבטיח " ענה שי .

מאירה התיישבה על הכיסא מאחורי השולחן. איזה דבר חשבה  מאירה ,לא ראיתי

דבר כזה אדיוטי לעשות. על הכול אני צריכה  לפקח. נעבור על הרשימה לפני  התערוכה.

איך היא תספיק הכול עד התערוכה ? .

היא זמזמה בטלפון למזכירה , המזכירה נכנסה הורתה לה לשבת ושאלה :

האם תוכלי לעזור לי לעבור על הרשימה לתערוכה .

המזכירה לקחה מידה את הרשימה והחלה להקריא:

1. האם יש לנו 10 דוגמניות מכל הגילים לברר  מירה.

                             2

 

2. האם כל 4 שולחנות התצוגה שלנו הינם אחד ליד השני לברר עם שרון

.3. האם הסאונד שהוזמן כבר נמצא אצלנו לברר עם מיטל.

4. האם יש לנו 10 מוכרות לפחות לברר עם רותי .

5. לצוות שתייה ומזון ,האם הכול הוזמן.

6. מי דואג להסעה.

המזכירה הסתכלה על מאירה מחכה לתגובתה.

מאירה שאלה : תוכלי לברר בשבילי את כל הסעיפים האלו ?

המזכירה ענת ,ענתה "תתני לי 3 שעות ואני אחזור אלייך".

מאירה עצמה את עיינה לאחר שענת יצאה מהמשרד. ושקעה במחשבה

איך כל זה החל : לפניי 12 שנה החליטה ללמוד קורס צורפות ,ואז  החלה

לחפש מקום להציג את עבודות ידיה.

שכרה דוכן במדרחוב בנחלת בנימין. ושם החלה להציג את עבודותיה :

העבודה הייתה שונה מכול דבר שמש הוא ראה לפניכן ... עפרונות צבעוניות

חתוכים , ומקובעים בתוך פלסטיק מהם יצרה חפציי נוי, מדליונים ושרשראות.

דבר שלא היה מקובל,רוב האנשים שראו זאת התלהבו אך לא קנו.

עד שיום אחד עברה קבוצת תיירים מיפן,התקרבו לשולחן של מאירה, וממש

קנו מכול הבא ליד...

מאז החלו להגיע הזמנות מכול מיני תוכניות אירוח,וכל שנה נערכת תערוכה

בבית האומן ביפו ,וגם מאירה מוזמנת להציג את עבודותיה.

לאט לאט היא עזבה את הדוכן במדרחוב.שכרה אולם תעשיה,ועובדים נוספים.

מאירה פקחה את עיניה ונזכרה שלכל תערוכה היא תופרת שמלה מיוחדת

המשקפת את עבודותיה,היא קמה מהשולחן,הלכה אל המסדרון עד אולם

התעשייה ,חצתה את האולם, עד שהגיע לארון הברזל שרק לה יש מפתח.

                                 

                          3

פתחה את הארון,בתוך הארון הייתה השמלה מכוסה  בניילון. הרימה את השמלה

הסתכלה:שמלה שחורה ,ועל השמלה שבריי עפרונות צבעונים,בצורות שונות.

השמלה מושלמת חשבה מאירה.

סגרה את הארון ולקחה את השמלה בידה,התקדמה לחדר המזכירה,הציצה פנימה

 המזכירה שקועה בשיחה עם מירה שמסבירה כמה קשה למצוא דוגמניות  בכל הגילים.

מאירה מיהרה להתרחק,נכנסה למשרדה לקחה את תיקה.

והחלה לצאת ליציאה,אך המזכירה קלטה את מאירה.קמה מהכיסא וקראה: מאירה

יש לי תשובות רק לחצי מהרשימה, כאשר הייה לי כל התשובות אני אדווח לך "

מאירה סימנה לה בידה אוקי והמשיכה ליציאה מבלי להביט אחרוה.

ירדה לחניה נכנסה למכוניתה מכונית דייהטסו סיריו משנת 2002 , הרכב תמיד

נקי, ומתאים לה לנסוע ברחובות תל אביב , עד לביתה ברמת גן .בית שיכון רגיל קומה

רביעית  מעל כולם עם מעלית. כל פעם שפתחה את הדלת היה ליבה  מתרונן

בדירה הרבה אור,ודירה שקטה ונעימה.

הכניסה לסלון נמצאה התוכי בינגו  תוכי קוקטיל לבן ולראשו פלומה צהובה התוכי

תמיד שמח לראותה יורד לבד מהכלוב  ומתחיל לטפס על מאירה עד  שמגיע  לכתפיה

ומתקרב ללחי ומנשק . מאירה מנשקת אותו בחזרה. ומשאירה אותו על  כתפיה.

ניגשת למטבח להכין  לעצמה ארוחה קלה. אך הטלפון מצלצל,מאירה מרימה את השפופרת

 "כן מי זה" .

"זה אני שיי "

"ומה הסיפור  עכשיו  " ענתה  מאירה.

"יש לי קצת בעיה אני לא מצליח למצוא את הגוון החול הקודם " ענה שיי.

"מה מעניין  אני ביקשתי ממך מההתחלה אמרתי לך לשמור את הגוון  בזיכרון " ענתה מאירה.

"סתם צחקתי ענה " שיי.

"טוב אני עייפה מחר תביא לי את האריזות ונדבר ביי " טורקת את הטלפון.

מורידה את התוכי לכלוב מחליפה לו את האוכל והמים.

                          4

 

ניגשת למטבח פותחת את המקרר,אתמול היא הכינה כדורי גבינה עם קמח  שקראה  להם

כדורי פינג פונג והקפיאה אותם.הוציאה 3 כדורים שמה בטוסטר לאפיה של 04 דקות.  החלה

להכין לה את הסלט שאהבה : עגבנות, מלפפונים ולימון. התיישבה  במטבח,לקחה צלחת והניחה

את הסלט בצלחת.. הוציאה את כדורי הגבינה מהתנור,תמיד היא אוהבת את טעמם,ואכלה

 לאט את הסלט. התוכי ירד שוב מהכלוב והחל להתקרב אליה,היא חיכתה שיטפס ויעלה

לכתפיה,אך פתאום נשמעה דפיקה בדלת וצלצול טורדני. מאירה קמה מהכיסא, הרימה את התוכי

לקחה אותו ושמה  בכלוב ,אך הפעם סגרה את הדלת של הכלוב.

ניגשה לדלת פתחה אותה בדלת עמדה מזכירתה ענת מחייכת כולה. מאירה זזה מהדלת

ענת נכנסה ואמרה "איזה ריח נעים מה זה בצלחת".

"נשאר כדור אחד קחי לך " אמרה מאירה.

"טעם חלומי את הכנת ? "אמרה ענת.

"כן ! את רוצה שאני אחמם לך עוד 4 כדורים "אמרה מאירה.

"לא גם אני עייפה,רק עברתי להגיד לך שהכול מסודר ומטופל " ענתה ענת.

"אולי בכל זאת תשתי איתי קפה " ענתה מאירה.

"פעם אחרת גם אני רוצה להגיע לביתי " ענתה ענת.

"בסדר רק תראי לי הרשימה שהכול מסודר בה " אמרה מאירה.

"תראי הכול מסומן באדום בווי " אמרה ענת

ענת מסרה למאירה את הרשימה,התקרב לדלת ונפרדה לשלום ממאירה .

מאירה סגרה את הדלת אחריה.אמרה לעצמה  סוף סוף שקט אלך  לישון מחר  מתחיל

יום עמוס מאוד.

למחרת בבוקר מאירה קמה ממיטתה מיהרה למטבח ,הוציאה מתוך הארון סלסה גדולה.

ובתוך הסלסלה היו 64 פריטים שהם ההפתעה של התערוכה 64 תליונים בצורת דולפין.

הדולפינים הינם מ- 3 ס"מ עד 6 ס"מ ,כאשר בכול דולפין ישנם עפרונות צבעוניים שבורים

ומקובעים בתוך פלסטיק. מאירה התרגשה ומרוב גאווה היא החלה לקפץ בשמחה, רק את

                              5

זה היא צריכה להביא. היא מיהרה לאמבטיה להתקלח,להתאפר  ולהתלבש עם  השמלה

המיוחדת. ניגשה אל התוכי, הוציאה אותו לרגע נישקה אותו ליטפה אותו ,והחזירה  לכלוב.

מיהרה לקחת את הסלסלה,פתחה את הדלת,יצאה החוצה סגרה את הדלת . ירדה  במעלית.

אך בכניסה לבית כבר חיכה לה גיא פינס, עם מיקרופון וצלמים.  גיא פינס ניגש אליה  החמיאה

לשמלה שלה לה ,מאירה הייתה מעט נבוכה היא לא האמינה שכבר יחלו המצלמות,מהבוקר .

נופפה לשלום נכנסה במהירות למכוניתה ומיהרה לתערוכה .

הדליקה את הרדיו במכונית השעה כבר הייתה 11  בבוקר היא שמעה  את החדשות.

חשבה בליבה עוד שעתיים תתחיל התערוכה יש לה מספיק זמן לעבור על הכול.

כ-20 דקות לקח לה להגיע מביתה לבית האומן ביפו. החנתה את הרכב בחניה לפניי התערוכה .

תפסה את סלסלה בידה ומיהרה לעבר התערוכה.

בפתח התערוכה עמדה מירה ולידה 5 דוגמניות,מרחוק היא ניסתה לנחש את גילם: מגיל 20 שנה

30 שנה 40 שנה 50 שנה ו60 שנה.

מירה התקדמה לעברה ואמרה: "אלו 5 דוגמניות במשך היומיים של התערוכה, התחלפו הדוגמניות

עם עוד 5 דוגמניות נוספות באותם הגילים.

מאירה שמחה אך ביקשה ממירה :  הכניסי אותם פנימה לחדר הלבשה שלי שם ענת תראה לכם

מה ללבוש". מאירה נכנסה לאולם התצוגה שי התקדם לעברה,היא סימנה לו לבוא אחריה.

לחדר ההלבשה הנושא את שמה.

שי הניח את הקופסאות על השולחן . ושאל "נראה לך בסדר הצבע".

"תעזור לי יש קופסא נוספת בתוך הארון למעלה " אמרה מאירה.

שי לקח כיסא נעמד עליו, פתח את הארון הוציא את הקופסא מהארון ,הניח את הקופסא על

השולחן. מאירה הוציאה קופסא אחת מהקופסא של שי עם דוגמת הדולפין. וקופסא אחת

מהקופסא של הארון הצבע הכחול של שתי הקופסאות התאים.מאירה שמחה.

שי שאל "את צריכה שאני אעזור לך בעוד דבר ".

מאירה השיבה : לך תעזור בשולחנות התצוגה שים עין על הפריטים.מה שנקרא לשמור

שלא ייעלמו פריטים ".

                               6

מאירה לקחה רק 10 תליונים חיברה להם שרשראות כסף, וזהב. אותם שמה  בצד.

חייגה אל מירה וביקשה שתכנס לחדרה.מירה נכנסה במהירות לחדר ההלבשה של מאירה.

מאירה הגישה לה את השרשראות עם התליונים של הדולפינים,

"מירה כל התצוגה עם הדוגמניות עורכת כ-45 דקות,הדוגמניות  עולות על הבמה כ-5

פעמים.בפעם האחרונה,על הדוגמניות ללבוש גופיות כחולות ,מכנסי ברמודה לבנות,

לענוד את התליונים האלו " אמרה מאירה.

מירה הסתכלה על התליונים ואמרה:" הם מדהימים ,ויפים בצורה מושלמת "

מאירה אמרה " הם ההפתעה בתערוכה שלי, אבל אני רוצה שגם יראו את הקופסאות

עם התמונה  של הדולפין .לכן הדוגמנית הראשונה שתעלה תיקח את סלסלה

עם הקופסאות של הדולפין . אך בסוף התצוגה אני חייבת בחזרה את הקופסאות,את אחראית

להחזיר  לי אותם ".

"בסדר אין שום בעיה " מירה מיהרה לחזור לחדר ההלבשה של הדוגמניות.

מאירה יוצאת מחדרה נכנסת לחדר התצוגה,שי ניגש אל מאירה.

"בעוד כחצי שעה תתחל התצוגה ענת ומירה רק ממתינות לקריאת הפתיחה ,לגבי שאר

הדברים הכול מסודר ".

מאירה עונה "תודה רבה על העזרה אני חייבת לעמוד ליד הכניסה, ולקבל את  להתראות

ביי ".

 

(זה רק חלק מהסיפור  ברצוני רק להגיד לכל יוצרי התגובות תודה רבה וביי )

 

©  ©

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תגובות