שירים

נתינה וקבלה

 
 
    

שראיתי את דמעתך נוטפת

על ורד אדום מתת ידי,

ואת ידך  הרכה העוטפת,

בעדנה רבת רוך מתת לבבי,

היה  אגל דמעתך  בוזק אורה

כטל מבהיק בזיו חמה.

 
אז ראיתי את

האושר הצרוף בעיניך,

אשר שטף כגל את ליבי

והציפו באהבה,

גדולה יותר בקבלה,

מאשר  בנתינה. 

תגובות