יצירות אחרונות
הרובוטים ואני – העתיד בעיני ההומור (0 תגובות)
ארווין קליין /סיפורים -29/04/2024 00:55
בא לי בלון (0 תגובות)
אילה בכור /שירים -28/04/2024 21:40
כי אתה רודה בנו (1 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -28/04/2024 14:39
אוֹהֲבִים אוֹתָךְ / 1 / (2 תגובות)
רבקה ירון /שירים -28/04/2024 13:46
אין פרפרים מתים (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -28/04/2024 09:39
משייטת כאוניות (1 תגובות)
אסנת אלון /שירים -28/04/2024 03:51
כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (11 תגובות)
שמואל כהן /שירים -28/04/2024 02:53
שירים
לברור את התבן והאבן / יעל כרמי גבאי © 25.4.06לברור את התבן והאבן / יעל כרמי גבאי © 25.4.06 לברור את המוץ מן התבן ומן הלב - את האבן. יש רגעים אפלים שגם אבן כמהה ללב אדם. בשיפולי הפסים אין ניסים וקולה נאלם. המייה שברון וזעקה מזוודות יתומות נטושות ברחבה. שקשוק מקפיא של רכבות עמוסות נעולות נחפזות אל התחנה האחרונה. החמלה לא קנתה כרטיס לכיוון אחד לא הצטופפה בצילם לא החזיקה שבילי ידם, לא ליטפה ברוך את קרחתם עירומם , קלונם. החמלה לא בכתה איתם את תוגת נשימתם ה מ פ ר פ ר ת. החמלה , לא בקעה שיריון של צבא מכופתר בעולם לא סדקה סדק של ספק, במדים המגוהצים, המגואלים. היא הצטנפה על עצמה ובכתה. יתומה. ואבן דומעת קולה לא נשמע עדה. בדממה. כל הזכויות שמורות ליעל כרמי גבאי.© תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |