בדחילו ורחימו/דודי

בס"ד                                                                                                           25.5.2009

יא  חֶסֶד-וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ;    צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ.
יב  אֱמֶת, מֵאֶרֶץ תִּצְמָח;    וְצֶדֶק, מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף.
יג  גַּם-יְהוָה, יִתֵּן הַטּוֹב;    וְאַרְצֵנוּ, תִּתֵּן יְבוּלָהּ.
יד  צֶדֶק, לְפָנָיו יְהַלֵּךְ;    וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו.( תהילים פ"ה)

בדחילו ורחימו/דויד סמוכה

הוא לא שיקר,

לא רצה לגנוב את התור,

הוא מיהר.

עזרה ראשונה  הוא ביקש,

בדחילו ורחימו,

פנה לרופא,

התגובה ששמע,

הכתה בו כקורנס,

"כולם ממהרים".

מבויש,

 מספר דקות המתין,

עד שהבין,

הרופא לו לא האמין,

צֶדֶק, לְפָנָיו יְהַלֵּךְ;

וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו.

הלך לדרכו,

בלע את עלבונו,

ויתר על העזרה,

מיהר,

 למשימה הבאה.