רבי עקיבא/דודי

בס"ד                                                                                                   13.5.2009

הקשר בין רבי עקיבא לספירת העומר, שלישי בסדרה.

רבי עקיבא/דויד סמוכה

ימי "ספירת העומר",

הם ימים של דין.

ההתנהגות בימים אלה,

קובעת גורל התבואה לשנה הבאה.

אלוקים חפץ לראות

את עם ישראל-

חי באחדות ואהבה.

ברגע שרואה שהשפע,

גורם לשעמום.

מונע מאיתנו את הברכה.

כדי שנתעסק

לא במדנים ומחלקות,

אלה בפרנסה.

זוועות רבות נעשו,

בזמן "הספירה".

קהילות יהודיות רבות,

הושמדו ב"מסעי הצלב".

בימי חלמנצקי,

פרעות  ת"ח ות"ט.

גם בימי רבי עקיבא,

24 אלף תלמידי חכמים ,

גדולים בתורה,

לא נהגו כבוד זה בזה,

ומתו במגפה.

חשיבות רבה,

לאהבת הבריות ,

ניתן ללמוד מהמשנה,

ששנה רבי עקיבא,

"ואהבת לרעך כמוך,(ויקרא י"ט י"ח)

זה כלל גדול בתורה.

כאות לאבל ולאובדן,

הגדול של עם ישראל,

נוהגים מנהגי צער ואבלות,

מתחילת ה"ספירה"

עד ל"ג בעומר,

יום בו פסקה המגפה.

לא מתגלחים ולא מסתפרים,

לא נושאים אישה,

ממעטים בשמחה.

ביום השלושה השלושים,

שהם ארבעה שבועות,

וחמישה ימים.

ביום בו פסקה המגפה,

שאת תלמידי רבי עקיבא כילתה .

בני עדות המזרח,

חדלים ממנהגי האבלות,

עדות אשכנז בליל ל"ג בעומר,

 שמחים ומתחתנים,

מל"ד בעומר עד ערב-

שבועות להתאבל ממשיכים.

לפי האגדה החל ר' עקיבא את לימודיו בגיל 40 ורחל בתו של כלבא שבוע הסכימה להינשאלו בתנאי שילך ללמוד תורה. היה תלמידם של ר' אליעזר בן הורקנוס ור' יהושע בן חנניה. עיקר ישיבתו של ר' עקיבא היה בבני ברק, והוא נמנה בין גדולי ב"ד הגדול ביבנה.
 מרד בר כוכבא
בשנים 132-135 לספירה הנהיג שמעון בן כוסיבא, הידוע בכינויו 'בר כוכבא' את יהודי א"י במרד כנגד הרומאים. רבי עקיבא הצטרף אל בר-כוכבא כשזה הניף את נס המרד בשלטון הרומאי והפך למנהיג הרוחני של המרד: "שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן-כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג [=בר-כוזיבא] בעוונות" (רמב"ם, הלכות מלכים). דבריו של רבי עקיבא כי "דרך כוכב מיעקב" היו כנראה הסיבה לכינוי 'בר כוכבא'. 

מותו הטראגי של רבי עקיבא
לאחר דיכוי המרד נותרה הארץ חרבה. ירושלים נקראה 'אליה קפיטולינה'. ברית המילה נאסרה וגזרות נוספות נגזרו על ידי הרומאים. אחת הקשות שבהן הייתה האיסור על לימוד התורה, ואיסור קיום החגים היהודיים. רבי עקיבא, שנתפס מפר את הגזירות, מקהיל קהילות ומלמד תורה, הוצא להורג בעינויים קשים, על ידי פשיטת עורו מעליו במסרקות של ברזל. חז"ל מספרים כי ברגעיו האחרונים שמח, כי נפלה בידו הזכות לקיים את הפסוק "ואהבת את ה' אלוהיך... בכל נפשך" – תוך שהוא מלמד את תלמידיו כי יש לאהוב את אלוהים אפילו אם נוטל את נפשך.
רבי עקיבא נחשב, אחרי מותו, לאחד מ"עשרת הרוגי מלכות